סטאפודרשייר בול טרייר (סטאף אנגלי).

אין דבר כזה גזע מסוכן, יש בעלים מסוכנים!
אסביר מדוע –

כאשר אנחנו מסתכלים על כלב אנחנו עושים את זה בסדר כזה: קודם כל זה בע"ח, לאחר מכן זהו כלב (משפחת הכלביים) ואז זה גזע, לאחר מכן זה זה תת גזע (קו דם) ורק אז זה האופי האינדיבידואלי של הכלב.

בע"ח – יש לו צרכים בסיסיים כגון הצורך לאכול, לשתות, לנשום ולעשות צרכים.
וכמובן הוא בעל רגשות!

כלב – כל הכלבים באשר הם, משתמשים באותה הפסיכולוגיה ויש להם את אותם היצרים!
כולם יכולים להתרבות זה עם זה ולהוליד צאצאים בריאים לעולם.
כולם אוכלי-כל, אך בעיקר בשר (80% – 90%).

גזע – ההבדל בין הגזעים השונים הם בגודל, בכוח, בחזות הכללית, בטמפרמנט וברמה של היצרים.

תת גזע – טיפוס מסוים בגזע, אשר מתמחה בסוג מסוים של עבודה, או ביכולות ספציפיות, אך ברובו הוא זהה לגזע עצמו.

אופי אינדיבידואלי – לכל כלב באשר הוא יש אופי משלו, שנקבע ע"ס גנטיקה (70%) ולמידה סביבתית (30%).

חוק הכלבים המסוכנים מונה שמונה גזעי כלבים אשר החזקתם מוגבלת מאוד, בטענה שהם בעלי פוטנציאל נזק גבוהה יותר.

א. ישנם גזעים חזקים ובעלי טמפרמנט חם יותר מאשר חלק המגזעים שברשימה.
איך יכול להיות שאקיטה אמריקאי לא ברשימה, בעוד שסטאף אנגלי כן?!

ב. ע"י חינוך נכון, ניתן לגרום גם לכלב האגרסיבי והעצבני ביותר להיות חיברותי לכולם, אך למשימה זו דרוש בעלים ספציפי שיעמוד במשימה!

ג. גם גזע שנחשב לרגוע ופחות יצרי, יכול "להתקלקל" ע"י חינוך לקוי!

אז ללא ספק, אין הגיון בחוק!