אמריקן פיטבול טרייר ע"פ התקן של ADBA
VS
אמריקן בולי.

נתחיל בזה שבעין לא מקצועית, נוטים לבלבל בין השניים, למרות שהם שני גזעים שונים.

מבנה גוף –
מבנה גופו של הפיטבול מותאם בדיוק רב לעבודה, להבדיל מהבולי.
הפיטבול בעל סיבי שריר ארוכים, גמישים ובריאים יותר.
כל איבר פותח כדי לתמוך באיבר שבא אחריו: הזיוות של הרגליים האחוריות נותן לכלב יותר כוח בעת בדחיפה קדימה, הבטן מכונסת ומאפשרת לרגליים לנוע יותר בחופשיות, הצוואר חזק ושרירי ונותן תמיכה לראש, הכל מתוכנן בקפידה.
הבולי לעומת זאת, פותח ליופי, לכן מלבד שרירים קצרים ומנופחים וצורה אשר נותנת תחושה של "עוצמה" אין מטרה נוספת למבנה הגוף.

אופי –
בעוד האמריקן פיטבול פותח להיות כלב לחימה (בכלבים אחרים בלבד), האמריקן בולי פותח למטרת יופי בלבד.
לכן, לפיטבול יש סטנדרטים גבוהים ומדויקים אשר מרכיבים טמפרמנט מסויים ומנגד, באמריקן בולי לא שמו יותר מדי דגש בכל הקשור לאופי הכלב.
למרות שלפיטבול חייב להיות יצר קרב גבוה, נחישות ואומץ, אסור לו להיות אגרסיבי כלפי אנשים!
פשוט בררו דורות על גבי דורות את הכלבים הנוחים ביותר עבור האדם.
נכון שהאמריקן בולי הוא בעל מזג נוח יותר באינטראקציה בין כלבים ובע"ח אחרים, אך הוא מעולם לא עבר ברירה סלקטיבית אשר מוציאה מקוי הדם את הכלבים התוקפניים כלפי אדם.

בריאות –
טוב כאן זה חד כיווני, אין כאן בכלל תחרות, האמריקן בולי ידוע כגזע כלבים אשר נוטה למחלות שונות ומגוונות ומזוהה באורך חיים קצר.
יש לציין שישנם תת-גזע מעט בריאים יותר וישנם כאלה כמו ה – American Bully Extreme שהם פשוט עברו התעללות גנטית.
מהצד השני ניתן לראות את כלבי הפיטבול מעריכים שנים (15,16,17+) תוך כדי אורך חיים בריא יותר.

לסיכום –
למרות יתרונותיו של הפיטבול, הוא ללא ספק גזע שלא מתאים לכל אדם.
הוא דורש אדם אחראי, ספורטיבי, אסרטיבי ומנוסה אשר מבין את צרכיו של הגזע.
האמריקן בולי הוא בעל אופי מתון יותר ויחד עם אילוף נכון הוא יתאים יותר לחיים העירוניים, למרות העובדה שמעולם לא הקפידו לנקות כלבים אגרסיביים (כלפי אנשים) ממעגל הרבייה, אבל גם הוא דורש אדם אחראי, מנוסה ואסרטיבי וכמובן יש להערך בהתאם להוצאות כספיות עבור טיפולים רפואיים.