כיצד מתנהג כלב דומיננטי?

רוב דפוסי ההתנהגות שבעלי כלבים רבים רואים אצל כלביהם, מביעים כניעה, זאת כיוון שהכלבים רואים באותם אנשים כשליטים בלתי מעורערים.
אבל, ישנם אנשים שטועים ואינם מתנהגים לכלב כראוי וכתוצאה מכך הכלב מבין שהוא הדומיננטי יותר באינטראקציה בינהם,.
זה יכול להיות כלב דומיננטי מטבעו וזה יכול להיות גם כלב כנוע שפשוט נתנו לו להרגיש יותר מדי נוח עם עצמו.
כאשר מגדלים יותר מכלב אחד בבית, ניתן גם כן לצפות בהתנהגותו של כלב דומיננטי ביחס לכלב כנוע יותר.

אז כיצד יתנהג כלב דומיננטי כלפי פריט כנוע יותר בלהקה? (כולל הלהקה האנושית).

אם כלב אחר קורא תיגר על עליונותו של כלב בכיר, הוא יבצע הפגנת איום בנסיון להכניע את הכלב שבודק את מעמדו מבלי להשתמש בכוח. הפגנה זו משיגה שני דברים, היא גורמת לכלב השליט להראות גדול יותר חזק יותר והיא מביעה את נכונותו של הכלב השליט לצאת למתקפה, במידה והיא אכן הכרחית.
לרוב, מספיק טקס קצר כדי לגרוב ליריב לחדול ממעשיו.
טקס האיום בנוי מעשרה מרכיבים טיפוסיים, אשר כל אחד מהם מספק אות מיוחד "לאויב":

1. השיניים נחשפות, בצורה כזו שהניבים העליונים בולטים יותר לעין, באות זה מסביר הכלב הדומיננטי על כוונותיו לנעוץ את מלתעותיו ביריב.

2. הפה פתוח ומראה ומראה שהוא מוכן לסגור את לסתותיו.

3. זוויות הפה מושכות לפנים.
זה בדיוק ההפך מהבעות פנים שמעידות על ידידות, רצון לשחק או כניעה, שבכולן זווית הפה מושכות לכיוון האוזניים.
סימן זה מסביר באופן מוחלט אל אי כוונתו של הכלב לשחק, להיכנע או להיות ידידותי.

4. האוזניים זקופות ומצביעות לפנים.
גם כלבים שמוטי אוזניים יתאמצו לבצע תנוחה זו שמודיע לאויב שהכלב עירני לחלוטין ומאזין בריכוז רב לגילוי כל סימן מסגיר של פחד, או תוקפנות.
האוזניים גם מראות שהכלב התוקף כ"כ בטוח בעצמו, עד שאינו חש צורך לשטח את אוזניו וכך גם להגן עליהן.

5. הזנב מורם לגובה, בניגוד לתנוחת הכנועה שבה הזנב מכונס בין הרגליים.
הזנב הזקוף חושף את בלוטות פי הטבעת ואת ריחו האישי של הכלב השליט.
הוא מודיע לכלב החלש עם מי יש לו עסק…

6. ישנם אזורים מיוחדים בהם הכלב יכול לסמר את פרוותו והם סביב הכתפיים, הגב ולעיתים גם עד הזנב (לפעמים כלל הזנב).
כאשר הכלב סומר את פרוותו הוא מעניק תחושה של הגדלת גופו.

7. הרגליים נמתחות לאורכן המרבי והגוף כולו נראה כבד וחזק יותר.

8. הכלב הדומיננטי נועץ מבט חדור מוטיבציה בעיניו של הכלב השני כאות נכונות לצאת למתקפה.
הוא בעצם אומר "אני לא מחפש אף דרך מילוט, אלא רק להילחם בך".

9. הכלב הדומיננטי משמיע נהמה עמוקה.

10. הגוף כ"כ מתוח והזנב זקוף ורוטט בעצבנות.

די בטקס מאיים זה כדי לגרום לרוב היריבים להשתופף ולזחול בתנועות כניעה מן המקום.
בעימותים רציניים, כאשר הכלב הדומיננטי חש שיש התגרות רצינית במעמדו, נעשה שימוש בכוח.

בזמנים מסוימים, כאשר הכלב השליט "במצב רוח טוב יותר" יתכן והוא יציע תזכורות מזדמנות לעוצמתו, בעזרת טקסים אחרים.
אחד מהם הוא טקס קצר שבו הכלב הדומיננטי מפנה את צד גופו בקשיחות ובכוונה כנגד הכלב החלש, כאשר הכלב השני עומד או שוכב.
הכלב השליט ממקם את עצמו לרוחב הכלב השני, כאילו וחוסם את דרכו.
הוא בעצם אומר: "אני שולט בתנועות שלך".
בנוסף, הכלב הדומיננטי יכול לעלות עם שני רגליו הקדמיות על גבו של הכלב הכנוע, בדיוק כפי שכלבים עושים בזמן הזדווגות, פירוש התנהגות זו היא לחלוטין לא מינית, אלא פרושה כהפגנת עליונות וזלזול בהבעת הכוונה של הכלב הכנוע לקרוא תיגר על הכלב הבכיר.

חשוב לציין שבלהקה מאוזנת הכלב הדומיננטי לא צריך לחזור לעיתים קרובות על הטקסים שמפורטים לעיל, אלא רק לעיתים רחוקות.