יש לכם העוקבים באינסטגרם ובפייסבוק המון המון שאלות, אני חושב שיחד עם הווצאפ עבנו את ה1000 הודעות מיום חמישי בלילה.
לא פשוט לענות לכולם, אז סליחה מראש, אני לא סנוב, פשוט אני אדם אחד.
מה שכן, אני ארכז בכמה פוסטים מסודרים את כל השאלות והתשובות, רק תעקבו.

אחת השאלות הנפוצות ביותר היא –

"למה דווקא פרסה קנריו"?

האמת, הכל התחיל חודשיים לאחר המוות המפתיע של ג'ובאני, חיפשתי עוד כלב והייתי בטוח שזה יהיה וולקאדב מהרי הקווקז.
אישתי התנגדה בכל תוקף, בעיקר בגלל כמות הפרווה המטורפת שרומן מוציא בבית.
גם אני וגם היא רצינו כלב גדול לכן גזעים מתחת ל50 ק"ג ירדו מהפרק.
אני כמובן מסתייג מכלבי תערוכות, לכן דרוש היה גזע בעל קוי דם עבודה מובהקים, לא שומר עדרים וממשקל של 50 ק"ג +.
לנתונים האלה הוספנו שאסור שהכלב יהיה תחת הרשימה של "הגזעים המסוכנים" מכיון שאני אדם מוכר בתחום הכלבים והעיניים של הרשויות ישר יופנו אלי ואני לא מתכוון לסרס את הכלבים שלי או להסתובב עם מחסום בכל עת, חשוב היה שזה יהיה גזע "חוקי".

ישבתי ועשיתי רשימה של גזעים פוטנציאליים, והם: פרסה קנריו, בורבול, באנדוג ומסטינו נפוליטנו מקו דם עבודה.
הפייבוריט שלי היה דווקא המסטינו נפוליטנו, אך לאחר חיפוש טוב ברחבי העולם, לא מצאתי משהו שמזכיר את המסטינו העתיק, הכלבים המודרניים כבויים ורחוקים מלהיות כלבי עבודה אמיתיים, חלק כן, אבל אני לא אקח את הסיכון, לכן ירדתי מהגזע.
נשארנו עם פרסה, בורבול ובאנדוג.
מכיוון שהבאנדוג מורכב מפיטבול, שהוא גזע מסוכן בארץ, פחדתי שהרשויות יעשו עם זה בעיות אז גם הוא נפסל והעדפתי את הפרסה קנריו מאשר את הבורבול כי הפרסה פונקציונלי יותר ובעל טמפרמנט חריף יותר.

לאחר מכן כבר ידעתי שאם אביא פרסה קנריו, זה יהיה רק מבית הגידול של ירמה קורטו @iremacurto
שהוא הבית הגידול המובחר ביותר של הגזע בעולם, על אף המחיר הגבוה שהם דורשים על גור.

בתמונה: ליגור, אבא של פרננדו.