הנוודים הקירגיזים הם ציידים מלידה.
חיי הנדודים בערבות אסיה וברכסים האדירים טיאן שאן ואלאטו מחייבים יכולות ציד נדירות. הציד נועד להכניע חיות טרף שמאיימות על הצאן, וגם על מנת להשיג פרווה מחממת ומזון.

הם נוהגים להשתמש בכלבי הטייגאן שברשותם לצורכי ציד במרדף מן הקרקע, אך הם נוהגים לשלב זאת עם מתקפה אווירית.
לצורך כך משתמשים בעופות דורסים – ניצים ועיטים (עיט השמש, הוא הציפור הקירגיזית הלאומית והנפוצה).
את העופות הם לוכדים כשהן עדיין גוזלים, ומייצרים החתמה בין המגדל, הכלב והעוף ומאלפים אותם לצוד בצוות.

הקשר בין הציד, הכלב והעוף הדורס מבוסס על זיהוי הקול וריח בעיקר.
כאשר הציד מזהה את הקורבן הוא משחרר את הטייגאן ואת העיט, שניהם תוקפים את הטרף, האחד מן הקרקע בעוד השני מהאוויר וכך מפחיתים את הסיכוי לכישלון לאחוזים בודדים