בול טרייר – Bull Terrier

הבול טרייר, הוא גזע אשר מושך תשומת לב בכל מקום, ללא כל צל של ספק.
לעיתים לא רחוקות נשמע כי הגזע הוא תערובת של כלב עם חזיר, אך למיתוס זה אין כל בסיס של אמת.
הרי כלב וחזיר אינם יכולים להביא יחד צאצאים לעולם, מה שמשאיר את המיתוס כחסר סיכוי לחלוטין.

הבול טרייר בעל אופי אקטיבי מאוד, אך הוא מאוד ידידותי לאנשים.
כמו כן, הוא גם יכול להציג אין ספור התנהגויות משעשעות ותמיד יהיה זמין למשחק.
בנוסף, אפשר לאמר בכנות שהבול טרייר הוא גזע מאוד נחוש, הוא פשוט דבק במטרה וכמעט ואף פעם לא מראה ניצוץ של יאוש, גם כאשר הסיכויים לטובתו הם אפסיים.

קיים עוד טיפוס בגזע, שמו הוא – בול טרייר מיניאטורי והוא בעל תכונות אישיות זהות, רק הגודל הוא זה שמבדיל בינהם.

הבול טרייר תמיד מספק חוויות לבעלים, נדמה שהוא תמיד עסוק במשהו, גם כגור וגם כבוגר.
הוא אינו אוהב להשאר לבד בבית, במיוחד אם זה למשך זמן רב, הוא פשוט משתעמם.
והתוצאות ?! הרס !
בול טרייר משועמם עלול להשמיד כל חפץ חסר מזל אשר יקלע לדרכו, ספות, נעליים, מכשירי חשמל, דלתות, ארונות ועוד..

הוא אפילו יכול להשמיד את הרכב שלכם אם תשאירו אותו שם ליותר מדי זמן…

גזע זה מומלץ למשפחות פעילות במיוחד, שיכולות לספק לו שפע של גירויים פיזים ומנטאלים.
הצבת גבולות וכללים הם בגדר חובה, אחרת הבול טרייר יקבע אותם בעצמו.
כמו כן, אם אתם אנשים עצלים באופיכם, או שאתם מודעים לכך שאינכם אסרטיבים מספיק, הבול טרייר האנגרטי אינו מומלץ עבורכם.

כמו רוב כלבי הטרייר, הוא יכול להיות מאוד אגרסיבי כלפי בעלי חיים אחרים.
זכרים יכולים להיות אגרסיבים כלפי זכרים אחרים.
על ידי חשיפה נכונה ותרגול עקבי, ניתן להרגילו לגירויים שכאלה, אך רצוי להתחיל כמה שיותר מוקדם.
הבול טרייר מטבעו, לא אגרסיבי כלפי בני אדם ! ההפך, הוא מאוד ידידותי.

עקב השובבות האין סופית, מומלץ לגדל אותו עם ילדים מגיל 12 ומעלה, כאשר נדרש מהם להקרין מנהיגות וכבוד כלפי הכלב.

הבול טרייר חייב לפרוק המון אנרגיה על בסיס יומי, אחרת כמו שציינתי להעיל, הוא יהרוס את הסביבה שלו וכשזה לא התאפשר לו, הוא יעשה לעצמו נזק.
ניתן לראות את ההתחלה כאשר הוא מתחיל לרדוף אחר זנבו בטירוף רב עוצמה.
לרוב, האישונים שלו יהיו מורחבים, הזנב לא יפסיק לזוז מצד לצד והוא כל הזמן ילחית.
במצב שכזה רצוי להעזר באיש מקצוע.

למרות שהגיע אלינו מאירופה, הבול טרייר סובל מקור, לכן מומלץ מאוד להלביש אותו בבגד מחמם בעונות הקרות של השנה.

פרוותו של הבול טרייר לא דורשת המון תשומת לב, רצוי להבריש אותה פעמיים בשבוע ומדי פעם להעביר עליה מגבון לח, בעונות הנשירה יש להגביר את ההברשה.

פעילות גופנית – מינימום שעה וחצי ביום, תוך כדי שילוב של הליכות ( בעיקר ) משחקי כדור, ריצות וכל העולה על רוחכם.

כל אי עמידה באתגרים הפיזים שהגזע דורש, תביא לחייה הכלב והבעלים בעיות רבות.

הבול טרייר נחשב ככלב מסוכן בישראל ( חד וחלק שלא כצדק ) אך הגרסה המיניאטורית מאושרת לגידול – אני חייב לציין שההבדל בינהם הוא טיפה פחות מ 20 ק"ג פחות או יותר.

ביחס לגודלו, גזע זה חזק מאוד, יש ליחס לזה חשיבות עליונה.

הבול טרייר הוזכר לראשונה בשנת 1835 וככל הנראה נוצר משילוב של הבולדוג האנגלי הישן וטרייר אנגלי לבן ( גזע שנכחד ).

מאוחר יותר בהיסטוריה, הם עורבבו עם פוינטרים ספרדיים כדי להגדיל את גופם.
הם היו ידועים תחת השם גלדיאטורים, עקב הנחישות הרבה שלהם בעת הקרב.

בשנת 1860, מגדלי בולטרייר ואדם בשם James Hinks בפרט, קבעו כי כל הכלבים תחת הגזע חייבים להיות בצבע לבן ( מלבד כתמים בודדים על הראש ).
כלבים אלו הפכו לפופולרים ביותר באי הבריטי, עקב נחישותם בעת הקרב והיכולת להיות מאופקים וידידותיים בחברת אדם.

בעבר, מבנה ראשו של הבול טרייר היה אופקי לחלוטין, עם השנים ועל ידי ברירה סלקטיבית מפנה ראשו הפך לביצתי.
כים תת-גזע בשם Gull Terr שהוא בעצם בול טרייר פאקיסטאני, הוא מאוד מזכיר את המקור.

בשנת 1885 הבול טרייר אושר כגזע ב AKC.
ובשנת 1897 הוקם מועדון הגזע הראשון בארצות הברית.
גווני הפרווה הוחזרו לגזע בשנת 1936, על ידי זיווגים עם כלבי סטפורדשייר בול טרייר.
והגזע המיניאטורי הפך לגזע נפרד בשנת 1992.

כיום מערבבים בין המיניאטורי לבין הבול טרייר הרגיל כל הזמן, זה מעין עקיפת החוק נגד כלבים מסוכנים בדרך אלגנטית מאוד.

קיימים ארבעה טיפוסים בגזע –
בולטרייר ( הרגיל הגדול המוכר לכולם )
בול טרייר מיניאטורי
בול טרייר פאקיסטאני – Bull Terr
בול טרייר הינקס Bull Terrier Hinks