Bull Baiting – התגרות בשוורים

בעבר, בימי הביניים, היה "ספורט" שנקרא Bull Baiting – בתרגום חופשי לעברית: התגרות בשוורים.
בספורט זה היו משסים מספר כלבים (לרוב מגזע בולדוג אנגלי עתיק) בשור זועם ומהמרים על זהות המנצח.

באנגליה, בתקופת המלכה אן, היה נהוג לקחת שור זכר בוגר, לכלוא אותו במכלאה, או בבור ברדיוס של 30 מטר ולשסע בו כלבים מגזע בולדוג (לא הבולדוג האנגלי של התערוכות של היום).
לפני תחילת האירוע, דאגו לשים באפו של השור פילפל חריף כדי להרגיז אותו עוד יותר.
הבעלים, היו מלמדים את הכלבים לתקוף את השור בתורות.
כאשר כלב אחד היה נושך, השני היה ממתין שהשור יגיב לו ואז היה תוקף אותו גם כן, רק ממקום אחר.
תקיפה מוצלחת הייתה כשכלב היה נתפס על אפו של השור מבלי לשחררו.

לא מעט גזעים השתתפו בענף זה, אך הבולט והמוצלח מכולם היה הבולדוג האנגלי העתיק לכל תיפוסיו.
גזעים נוספים שהיו נפוצים בענף, הם: אלאנו אספניול, קה דה בו, בול אנד טרייר ובולנבייזר (בולדוג גרמני).
יש לציין, שהאדם נהג אף לשסע גזעים אחרים עם בע"ח אחרים, כגון דובים, קופים, נמרים, סוסים, בני אדם ועוד…

מעבר לעובדה שאנשים היו מהמרים על זהות המנצח וכסף רב היה נשפך סביב האירוע המדובר, יש אמונה ארוכת שנים, שאומרת ששיסוע הכלבים בשור הזועם תרכך את בשרו.

בשנת 1802, הייתה הצעת חוק אשר קוראת לאיסור ספורט זה, אך היא הובסה ע"י שלושה עשר קולות.
אך בשנת 1835, החוק סוף סוף עבר וספורט ההתגרות בשוורים יצא מהחוק.
לאחר מכן פופולריותו של הבולדוג האנגלי העתיק ירדה וגזעים אחרים החלו להופיע וענפי "ספורט" חדשים פתאום היו בראש הכותרות, כמו קרבות כלבים, אך זה כבר סיפור אחר לגמרי…
(באלבום של הבול אנד טרייר ושל הפיטבול תמצאו חומר על כך).