American Akita – אקיטה אמריקאי

האקיטה האמריקאי, ידוע מנאמנותו הבלתי מעורערת לבעליו.
דמיינו לכם כלב אוהב, שמעניק לכם חיבה אין סופית אשר כל מבוקשו הוא לרצות אותכם הבעלים.

גזע זה הוא אמיץ ביותר ותמיד יגן על משפחתו, הוא גם עקשן מאוד ולא יסוג מאף אתגר באופן מהיר כל כך, הוא פשוט נחוש להצליח.
האקיטה נובח רק לעיתים רחוקות, אך הוא משמיע המון סוגי קולות אחרים, כמו יללות, נהמות ומלמולים משעשעים, אשר גטרמים לבעלים הרגשה כאילו הכלב מדבר לעצמו.

כאשר זר יגיע לביתו של האקיטה, הוא יזהה זאת מיד.
אך אם יהיה זה מכר קרוב והבעלים יהיה בבית, הוא ידע לעשות את ההפרדה הברורה, אך ברוב המקרים הוא יהיה די אדיש לאורחים.
אם תחשפו את האקיטה מגיל קטן לאנשים, במיוחד כאלה שיגיעו לביתכם, תוכלו אולי למזער את חשדנותו של הכלב, אבל זכרו, אקיטה זה אקיטה.

אחת מתכונותיו הייחודיות של גזע האקיטה, הוא השימוש המעניין בפה שלו.
הוא פשוט אוהב לסחוב דברים בפיו, כלל את כפות ידיו שלכם הבעלים.
התנהגות זו היא לא דבר המסמל על תוקפנות, אלא פשוט דרך לתקשר אם אלה שהוא אוהב.
הוא עלול להוביל אתכם לכיוון הדלת כדי לצאת מהבית לטיול, או להניע אתכם לפעול כאשר הוא מעוניין לשחק.

האקיטה גם מוכח את עצמו ככלב נקי במיוחד.
הוא מנקה את עצמו ע"י ליקוקים ממש כמו חתול וזו לא התכונה היחידה אצלו שמזכירה את משפחת החתולים.
בטרם האקיטה נכנס לפעולת צייד או תקיפה, הוא מנמיך את גופו כמו היה נמר והוא איננו משמיע נביחות או קולות אחרים.

במשקל של 45 ק"ג + של מסת שרירים וכח עצום בשילוב עם עקשנות מרובה, האקיטה יכול להיות מאוד קשה לשליטה.
לכן חשוב לאלף אותו מגיל צעיר ולא לחכות שהבעיות יופיעו והתגברו.
כמו שצויין בתחילת המאמר, האקיטה הוא נמאן ביותר ותמיד רוצה לרצות את בעליו, אך הוא גם עקשן לא קטן, לכן האימון עם גזע זה מצריך מהבעלים עקביות, תוך כדי הקרנה של אנרגיה שלווה ואסרטיבית.
חשוב מאוד לא להיות אגרסיבי באימונים ותמיד לתגמל על התנהגות טובה כדי לעורר בו את הרצון לעבוד.
אם אתם חסרי סבלנות בכל מה שקשור לאילוף, או שאתם רואים שהמאלף שלכם בוחר בדרך קשוחה מאוד כדי להעביר לאקיטה שלכם את המסרים המתבקשים, דעו לכם שאתה טועים בדרכם !

גזע האקיטה האמריקאי, הוא גזע משפחתי, למרות הסתייגותו לזרים.
הוא מצריך יחס ותשומת לב מהבעלים.
אל תעלו בדעתכם אפילו לקשור את הכלב בחצר האחורית או לבודד אותו מהמשפחה בדרך זו או אחרת, הוא פשוט יכול להפוך להיות תוקפני או משועמם.
בידוד האקיטה מן המשפחה, זה בעצם הכחדה של עצם מהותו של הגזע.

גזע האקיטה אינו מתאים לכל אחד.
הוא דורש בעלים שאסרטיבים ושלווים ברוחם, הוא לא כלב שעשועים והוא ממש לא מתאים למי שלא יכול לקחת אחריות בגידול הכלב.
בעלים אשר יצליח למלא את דרישותיו של גזע זה, יזכה בכלב אינטליגנטי ונאמן מאוד, אשר יהיה בין לוויה מושלם.

בנוסף להכל, האקיטה הוא צייד מצויין.
יש לו את היכולת להתגנב ממש כמו חתול, הוא בעל מיומנויות מעקב מדהימות וכוח מתפרץ מפתיע מאוד, מה שמקנה לו את התואר של צייד מצטיין.

האקיטה יכול להיות תוקפני כלפי כלבים אחרים עם דגש על כלבים מאותו המין והגזע.
אבל זכרו להתייחס אליו לפי היחס הנכון, הוא קודם כל בעל חיים, אחרי זה כלב, רק אחר כך גזע ולבסוף האופי האינדבידואלי של הכלב עצמו.
מה שאומר שעל ידי תרגול נכון אפשר להכחיד התנהגות מסוג זה.

האקיטה דורש חשיפה נרחבת מגיל צעיר, אל תחכו לגיל 3-4 חודשים כדי להתחיל לחשוף אותו !
תתחילו ממש מהחודשיים הראשונים.
זכרו, יום בחיי גור, פחות או יותר שווה ערך לחודש בחיי תינוק.

אם יש לכם חיות מחמד אחרות בבית, הקפידו להרחיק מהאקיטה בעל חושי הצייד המפותחים, אחרת הסוף יהיה ידוע מראש..

אם יש לכם בעיה עם נשירה, האקיטה הוא כנראה לא הגזע עבורכם.
הוא פשוט מנשיר המון, מומלץ להבריש אותו מספר פעמים בשבוע, בדגש על עונות המעבר.

מבט ממושך בעיניו של האקיטה יכול להתפרש בפניו כאיום, אם אותו כלב לא מביע כלפיכם כניעה קודם לכן, סביר להניח שהוא
עלול להגיב באופן חריג ומתגונן.

שמו של האקיטה נקרא על שם מחוז אקיטה אשר ממוקם בצפון יפן, כנראה ששם פותח הגזע לראשונה.
הגזע המקורי ( היפני ) היה משמש את היפנים לצייד עופות ודובים.

גזע אמיץ זה הוצג לאמריקאים על ידי אישה העונה לשם: הלן קלר ( הייתה סופרת ופעילה חברתית אמריקאית, שנודעה בזכות התמודדותה במגבלותיה בהיותה חירשת-עיוורת, מגיל צעיר מאוד )

היפנים אשר נערכו לביקורה של אישה מופלאה זו, לקחו אותה לShibuyu שם היה פסל של הכלב ששמו היה האצ׳יקו.
האצ׳יקו, היה כלב מגזע אקיטה יפני, שזכה לתהילה ברחבי העולם בשנת 1920 על נאמנותו.
הבעלים של האצ'יקו, פרופסור, חזר מעבודה בכל יום בשעה 3, וכלבו המסור פגש אותו מדי יום בתחנת הרכבת.
כאשר הפרופסור מת, האצ'יקו נאמן המשיך במשמרת היומית שלו עד למותו, שהיה עשור מלא מאוחר יותר.

לאחר מלחמת העולם השניה, חזרו חיילים אמריקאים עם כלבי אקיטה יפני אל ארצות הברית.
בחור בשם Thomas Boyd היה הראשון שהרביע את הגזע באמריקה וזכה לגורים.
בסופו של דבר, האקיטה האמריקאי התפתח להיות גדול וחזק יותר מאשר האקיטה היפני וכך גם לפופולרי יותר.
סביר להניח שהוא התערבב עם כלבים מגזע המסטיף במשך הזמן ולכן הוא שונה מהאקיטה היפני ( המקורי )