Alaunt -אלאונט

השם אלאונט נקרא ע״ש שבט ״אלאנים״ ( באנגלית: Alani ).
האלאנים היו עם נודד מהמוצא האיראני ששכן במאה ה-1 צפון הקווקז
צאצאי האלאנים, האוסטים, חיים עד היום על החוף המזרחי של הים השחור ובגיאורגיה.

גזע האלאונט הוא גזע עתיק אשר נכחד מן העולם במאה השבע עשרה.
הגזע שימש בעיקר לצורכי צייד, הוא מזכיר מאוד שילוב של כלב רוח עם מסטיף.
בנוסף, גזע זה הוא אב קדמון של המון גזעים מודרנים.
כיום גזע האלאונט שוחזר, עד כמה שאפשר, עדיין הוא לא זהה לגזע הקדמוני.

גובה הכלבים נע בין 55 ס״מ ל -70 ס״מ בכתף והמשקל הוא בין 35 ק״ג ל 70 ק״ג, הכל תלוי במין הכלב ובסוג העבודה שנדרשה ממנו.

צבע פרווה – פרוותו של הגזע הופיע בשלל גוונים וצבעים, מלבן ועד שחור, בדגמים מנומרים, חלקים ואף מוכתמים.
במקור סוג הפרווה היה אחיד ומזכיר מאוד את פרוותו של הרועה האסיאתי של היום, בהמשך, כאשר התפתחו טיפוסים שונים לגזע, נוספו עוד מספר וריאציות שונות של פרווה, בעיקר קצרות יותר.

מבנה הראש והגוף גם כן השתנו בהתאם לסוג העבודה או סוג הצייד המתבקש, ברוב המקרים הראש היה גדול ביחס לגוף, הוא היה רחב שטוח ומאורך.
בעוד הגוף היה קל תנועה ומזכיר מאוד את הגוף של הגרייהאונד של ימנו, אך למטרות צייד גדולות וכבדות יותר ( דובים, גרגרנים, איילים וכו׳ ) נחוץ היה כלב בעל מבנה גוף גדול וכבד יותר מזה של הראשון, אך מעולם כלבי האלאונט לא הגיע למימדים מפלצתיים כמו של כלבים ממשפחת ״המולוסרים״.

האלאונט היה גזע ערני מאוד ובעל יצרי צייד חזקים וגבוההים במיוחד, הרי זהו תפקידו הבלעדי של הגזע.
מהסיבה שבהמשך הדרך האלאונט שימש כתומך לחימה, גם יצרי הקרב שלו היו מפותחים מאוד.
הגזע הסתייג מאוד מזרים והוא היה נאמן אך ורק לאדם אחד.

גזע האלאונט הוכתר ככלב הצייד הראשי של ימי הביניים, בהמשך דרכו הוא נוצל ע״י האלאנים ושירת בצבאם, הוא היה רועה צאן ובקר ואף שומר ומגן על חוות

תנאי המחייה של גזע האלאונט היו מינימלים, הוא לא דרש יותר מדי מזון כדי לחיות ותנאי מזג האויר הקיצוניים של הרי הקווקז לא היו לו למכשול.

ככל הנראה, שורשיו של גזע האלאונט מתחברים למולוסרים הראשוניים.
בשנת 1200 לפני הספירה, הגיע המולוסר הראשון לאפירוס.
אפירוס היה חבל ארץ ביוון העתיקה, הנחלק כיום בין יוון המודרנית ואלבניה.
היזכורים רבים בדפי ההסטוריה מעידים על כך שגזע האלאונט מגיע מדרום אלבניה.
מכנה משותף זה הוא אבן הבסיס הראשונה לטענה שגזע האלאונט יורד מן המולוסר העתיק.

עם זאת, הממצאים הגנטים של השניים לא דומים זה לזה, בעוד האלאונט הוא בעל מבנה לסת ארוך וצר יותר מן המסטיף הקדום ( מולוסר ).

מרקוס טרנטיוס וארו ( היה מלומד וסופר רומאי ) מתאר בכתב את כלבי הרועים של אפירוס, הוא מספר שכלבים אלו היו בצבע לבן, ראשם היה גדול ומבנה גופם שרירי, הם שימשו לרעיית צאן.

בשנת 55 לפני ספירה, בעת הפלישה הרומאית לאיים הבריטים נשלחו כ – 5,500 כלבים מגזע האלאונט להלחם בממלכה.
הרומאים, שאהבו להרביעה את כלבי המלחמות שלהם עם הכלבים של ילידי המקומות שאותם הם כבשו, ככל הנראה גרמו להווצרם של גזעים אנגליים מודרנים כמו – המסטיף האנגלי והבולדוג האנגלי העתיק ( האב הקדמון של כלבי הבול של ימינו – פיטבול, אמסטאף, בול טרייר וכו׳ ).

בשנת 370 לספירה, עם פלישתם של שבט ההונים ושבט האלאני למערב ולמזרח אירופה והתמזגותם עם האוסטים ומדינות אחרות, נוצרו גזעים נוספים אשר יורדים באופן ישיר מגזע האלאונט.

באיזור חבל הבלקן (החלק המזרחי של אירופה ) נוצרו עשרות גזעים חדשים אשר המכנה המשותף הבולט ביותר בינהם היה צבעם הלבן בין הגזעים ניתן למצוא את הקאראקאצ׳אן ( רועה בולגרי ), כלב הרים פרינאי, כלב צייד יווני ועוד.

האיזורים המערביים של אירופה אשר הושפעו מגזע האלאונט היו בעיקר, צרפת, ספרד,גרמניה, פורטוגל אנגליה ועוד מספר מדינות נוספות.
גזע האלאונט התערבב והוטמע כל כך חזק בגזעים המקומיים עד שהשם ״אלאונט״ היה מילה נרדפת לכלב עבודה.
הספרדים היו ידועים בכך שהשתמשו בגזע יותר מכל מדינה אחרת.
גזע האלנו אספניול הוא אחד הצאצאים המודרנים הקרובים ביותר גנטית אל האלאונט של אותם ימים.

בצרפת, האלאונט הופרדו לשלוש קטגוריות עיקריות, המבוססות על המראה חיצוני והמשימות שהם ביצעו.

הסוג הראשון היה – Alaunt Gentil, כלבים קלים וזריזים אשר דומים מאוד לגרייהאונד של היום.

הסוג השני היה Veantre Alaunt הרבה יותר מסיבי מה – Gentil, הוא מזכיר מאוד במבנה את הפיטבול של ימינו.

הסוג השלישי הוא המסיבי מבין השלושה והוא נקרא Alaunt Boucherie.

גזע האלאונט הוא אב קדמון של המון גזעים מודרנים – פילה ברזילרו, דוג דה בורדו, דוגו קנריו, כל הבולדוגים למיניהם, דוגו ארגנטינו, פיטבול, אמסטף, בול טרייר, בולי קוטה ועוד מספר נרחב של גזעים אחרים.

בתמונה, שיחזור מודרני של האלאונט העתיק.