הרבה מאוד אנשים אשר מגדלים כלבים זכרים, בוגרים ולרוב גם לא מסורסים, מספרים כי הכלב שלהם מגלה אגרסיביות כלפי זכרים בוגרים אחרים, לרוב לא מסורסים, אך הוא אינו מגלה תוקפנות כלפי נקבות, זכרים מסורסים וכנועים וגורים.

הסיבה לכך היא די פשוטה, אותו הכלב לא חש מאוים על מעמדו ליד גורים, נקבות וזכרים מסורסים, אם כי ליד זכרים דומיננטים, הוא מרגיש סוג של תחרות, לכן חותר הוא לקרב שבסופו יוכרז המנצח.
כמובן שאם אותו אדם יחנך את הכלב שלו, שלא להגיב באגרסיביות, התנהגותו של הכלב תשתנה.

האמת היא שגם אנחנו, בני האדם לא כ"כ רחוקים בהתנהגותינו מהכלבים…
חישבו על כך, כמה אנשים אתם מכירים שמסוגלים להחמיא למתחרים שלהם?!
הרי הכי קל זה לפרגן למי שחלש ופחות טוב ממכם, כיוון שאינכם מאוימים ממנו.

הפתרון לבעיות של אגרסיביות מרקע דומיננטי, מתחילות קודם כל בקשר שלכם עם הכלב שלכם.
אם אתם לא תרשו לו לגלות אגרסיה כלפי כלבים אחרים והוא באמת יספור אתכם, הוא יפסיק.
לא בטוח שהוא יחבב את הכלב שיעמוד מולו, אבל בטוח שהוא לא יגיב באגרסיביות, כיוון שאתם אמרתם.

כדי לגרום לכלבכם לסמפט את הכלב שניצב מולו, לאחר שנטרלתם את האגרסיביות שלו, עליכם לוודא שהכלב השני אכן ידידותי, אחרת לא עשיתם בזה כלום.
אם הוא כזה, צאו יחד לטיול משותף, עדיף שטיול זה יהיה ארוך ובהדרגה נסו לקרב בינהם.
כמובן שעדיף לעשות זאת עם בעל מקצוע מיומן ולא לבד!
הרושם הראשוני בעולם הכלבים הוא בעל משקל כבד מאוד והוא אחראי על המשך הדרך.
לכן יש לתכנן את התהליך מראש ולא לפעול ע"פ תחושת בטן.

אגב, התמונה ניתן לראות את המפגש הראשון של רומן עם פרננדו ❤️