באופן כללי גזע הבוקסר הוא הצלחה די גולה בכל הקשור להשבחת גזעי כלבים אשר התרחשה בגרמניה בסוף המאה התשע עשרה.

מקורו של הבוקסר הוא בגזע גרמני קדום שנכחד מן העולם ששמו הוא בולנבייזר, גזע זה שימש לצייד חזירי בר, דובים וצבאיים.
לבולנבייזר היה מספר אדפטציות שונות אשר מגיעות מרחבי גרמניה וממדינות סמוכות וככל הנראה הם גם השתתפו ביצירת הגזע.
בנוסף לבולנבייזר, גם הבולמסטיף והבולדוג האנגלי העתיק עזרו ביצירת הגזע.

בשנת 1894, שלושה אזרחים גרמנים העונים לשמות – אלרד קוניג, פרידריך רוברט ור.הופנר החליטו ליצור את גזע הבוקסר המדובר.
מטרתם הייתה ליצור את כלב המשטרה האידאלי (מבחינתם) ולכן הם דאגו שיופיעו מספר תכונות אופי ויופי מסוימות כגון – אנרגיה אין סופית, אינטליגנצית אילוף, רצון לרצות את הבעלים.
הם רצו כלב חזק, אך לא כבד מדי על מנת שיוכל לקפוץ מעל מכשולים ולרדוף אחר אובייקטים ללא קושי.

יש לציין שאת תכונות הגזע אשר נכתבו לעיל, יש לייחס לקוי הדם המזוהים עם עולם העבודה ולא עולם התערוכות, שכן כלבי תערוכות נמדדים באופן מובהק על סמך נתונים חיצוניים, מבלי לייחס חשיבות לאופי המדובר.