לביגל היסטוריה מפוארת בעולם הצייד ובעבר היה זה גזע בעל אופי שונה מאוד מכלבי התערוכות של ימינו.

הביגל משתייך לקבוצת כלבי הרחה, קבוצה זו מאתרת את טרפם על ידי חוש הריח ובדרף כלל המשימה הנדרשת עליהם מלבד היא הדברת מכרסמים אשר מזיקים לחקלאות, או הריגת בעלי חיים אשר מזיקים לחיות המשק כמו, שועלים, גיריות, ארנבים, רקונים, אופוסומים, שונרים, נמיות וכדומה.
בנוסף הם היו משמשים ככלבי עזר לציד.

כלבים אלה נבררו בקפידה וכל אחד ואחד מהם ניחן באף רגיש במיוחד, אף אשר נחיריו גדולים ביחס לגופו ומספר קולטני הריח אשר מצויים עליו הוא רב מאוד.
כאשר כלב מסוג שכזה מתחיל לעקוב אחר סוג ריח כלשהו, נחיריו נפתחים ונסגרים ונעים מעלה ומטה, דבר זה מאפשר לו לקלוט ריחות רבים העולים מהקרקע אל האויר – ריחות אלה הם אותן ריחות שמשאיר אחריו אותו בעל חיים נרדף כאשר הוא משיל את פרוותו, כשהוא נוגע בסלע או כשהוא מתחכך בענף בזמן מנוסתו.

כושר ההרחה של כלב מסוג שכזה הוא מיוחד.
בעוד לנו בני האדם יש באף כ-5 מיליון קולטני ריח בממוצע, לכלבי הריח יש כמאתים ועשרים מיליון קולטנים.
אילו היינו פורשים את כל מדפי קולטני הריח באפם, היה היקפם גדול מהקיף כל גופם.