גזע הכלבים בסנג'י הוא אחד הגזעים העתיקים בעולם, אשר קיים כבר כ-5000 שנה ומקורו במרכז אפריקה (קונגו).

האזכורים הראשונים אודות הגזע ניתן למצוא בציורי קיר במערות ועל גבי פרמידות במצרים.

יש סימנים רבים לכך שהבסנג'י קשור במשפחת כלבי השפיץ, אם לוקחים בחשבון את הדמיון הגופני הכללי (הזנב המגולגל והאוזניים הזקופות).
ואולם, רבים סבורים שהבסנג'י התפתח מכלבי חוצות מרכז אפריקניים.

הבסנג'י משמיע קולות נהימה קלים ונמוכים, המייחדים את הגזע הזה, אך ניתן לשמוע אותם רק כאשר הכלב נרגש.

משמעות שמו האקזוטי בשפת הילידים היא "דבר קטן ופראי ".

בעבר, הבסנג'י שימש להרג חולדות באזור קונגו.
החולדות הגדולות והאכזריות היוו
איום ממשי על המשק החי של האוכלוסייה המקומית וכלב ציד טוב היה הכרחי להישרדותם.
הוא היה רודף אחרי חיות וגורם להן להיכנס לתוך רשתות שהציבו הציידים.

הפרעונים קיבלו את הכלבים האלה כמתנות מהשבטים האפריקאיים, אכן מתנה יקרת ערך, בייחוד בהתחשב בעובדה שהבסנג'י היה חשוב מאוד בעיני הילידים.