תקופה לא פשוטה עוברת על הלהקה הביתית שלי.
מאז מותו של ג'ובאני, כולנו שבורים, אני מודה שקשה לי להתרומם חזרה ואני מרגיש חלש מנטאלית, אני גם לא הצלחתי לאכול כמו שצריך מאז וזה מחליש אותי פיזית.
אך כמו שאני מסביר לכם תמיד, בטבע, אסור להפגין חולשה!
אם תקראו עד הסוף גם תבינו למה…

אני כל הזמן נשאל מה עם רומן?
אז ככה, רומן בהתחלה לא בדיוק הבין מה קרה, אבל הוא כן הבין שקרה משהו.
ג'ובאני כבר לא היה לצידו ואין לו מורה דרך.
האנרגיה הנמוכה שלי, של אישתי והסובבים מכניסה אותו ללחץ נפשי ותאמינו לי ש-75 ק"ג של שרירים יוצא משליטה זה לא דבר טוב.

בגלל המצב הנפשי, הורדתי ממנו כמה הילוכים במשמעת.
לא רציתי להיכנס למקומות שאני לא פנוי רגשית כדי להוביל בהם.
רומן מרגיש אותי.
דבר ראשון הוא נדבק אלי כמו עלוקה.
דבר שני הוא מתחיל להראות סימנים של חרדת נטישה והכי גרוע, הוא מתחיל לגונן עלי סתם כך.

כשהבנתי את זה, הבנתי גם שכמו בטבע, אין זמן להפגין חולשה, לא משנה מתי, אם אתה נחלש, מישהו אחר תופס את מקומך, או לפחות מנסה…
וכשמדובר בגזע פרמיטיבי והישרדותי זה מוכפל.
לכן, בלית ברירה, התחלתי לחזור לעצמי ולאזן את רומן מחדש.
עצרתי את אימוני ההגנה עד שאני אגיע לשליטה מלאה בכלב והוא יחזור למוטב.

אגב, ביומיים הראשונים למותו של ג'ובאני, רומן לא עשה צרכים!
הוא היה מרבה לישון והיה כבוי.
לאט לאט הוא התחיל להבין שהוא עלה דרגה, אך אני הייתי חייב להיות שם כדי להסביר לו שזו רק דרגה אחת בלבד.

לסיכום, כמה שזה קשה, אסור להפגין חולשה בעולם הכלבים, שם החזק שורד…
את זה רק הניסיון מלמד אתכם.
מצד שני, זו דרך טובה להוציא אתכם מהבועה הרעה שנכנסתם אליה.