תמונה מסוף שנות השמונים, בה ניתן לראות שני זאבים מתים, לצד שני כלבים מגזע קאנגל.

מאז ימי קדם, בטורקיה, חקלאים ונוודים רבים סבלו מתקיפות חוזרות ונשנות של זאבים כלפי העדרים שלהם.
לשם כך אותם נפגעים השתמשו בכלבי הקאנגל כדי להגן על רכושם.
ע"י הרבעות סלקטיביות הם בררו רק את הכלבים היעילים ביותר למשימה זו, כלבים פחדנים או לא יעילים בדרך כזו או אחרת יצאו ממעגל הרבייה.

נתון נוסף ויעיל מאוד נגד זאבים, מלבד האומץ שמאפיין את נגזע, אשר נברר במשך מאות שנים הוא היכולת של הגזע לעבוד בלהקות.
כידוע, זאבים לרוב לא מגיעים לבד כדי לטרוף, לכן כלב בודד לא יצליח לסכל לבד מפגע של מספר זאבים, לכן דרושים מספר כלבים ואם אותם הכלבים יבזבזו את האנרגיה שלהם בריבים בתוך הלהקה, לא ישאר להם אנרגיה לשעת הקרב מול הזאבים.
לכן, כלבים שגילו אגרסיביות יתרה כלפי כלבים אחרים באותו התא המשפחתי הוגלו מהלהקה ולא זכו לעביר את הגנים שלהם לדורות הבאים.