שווה קריאה!

"תגיד, אז מה הקטע עם כלבים מעורבים?"
זו שאלה שאני נתקל בה לא מעט.
הדפוס שנתקלתי בו הכי הרבה פעמים, היה של אנשים שמספרים כי הכלב שלהם הוא "כנעני מעורב", אבל מה זה בעצם "מעורב"?
החלטתי לחקור את הנושא לעומק ובחנתי את הספרות המקצועית אודות גנטיקת כלבים.

המסקנות?!
קודם כל, אין דבר כזה "כנעני מעורב", בעבר, פעל בישראל בית גידול רשמי לכלבים הכנעניים, אך כיום הוא אינו פעיל.
כלב "כנעני" אמיתי, הוא כלב גזעי, לעומתו, הכלבים המכונים בישראל "כנענים" הם כלבי בר, או כלבים משוטטים שפשוט כונו כך על ידי העמותות השונות.

שנית, כשבוחנים לעומק את גנטיקת הכלבים, אחרי שבודקים למעלה מ-5 גזעים, מגלים כי רוב הכלבים המעורבים נוטים לדפוסים אחידים פחות או יותר (בהנחה והם תוצר של הכלאה רנדומלית ולא מכוונת).
אם תציצו בתמונות שלפניכם תוכלו למצוא מכנה משותף די רחב, כנ"ל לגבי התבוננות בכלבים השונים שמוצעים למסירה ע"י עמותות, כלבי בר משוטטים או כלבים שאומצו ונמצאים באזור מגוריכם.

אז מה בעצם גורם לאותה צורה אחידה? התשובה טמונה בגנטיקה.
הגנים נחלקים לשני סוגים מרכזיים: גן דומיננטי (שולט) וגן רצסיבי (כנוע).
בטבע, ברוב המקרים, הגן הדומיננטי יעבור בתורשה לדורות הבאים, בעוד בכלבי הבית הגזעיים, האדם משחק בגנטיקה ע"י הרבעות סלקטיביות, מה שאומר שלעיתים קרובות מאוד, בכלבים גזעיים הגנים חלשים יגיעו לידי ביטוי רק בגלל התערבות האדם.
זה גם המקום לציין כי אני מתנגד להרבעות לא חוקיות ולא מתוכננות.

בישראל קיימים בתי גידול מסודרים לגזעי כלבים רשמיים (אך רובם המכריע מקוי תערוכות!).
בהנחה ובחרתם לאמץ כלב גזעי, עשו זאת רק מבית גידול מסודר.
כלב שמגיע עם תיעוד יוחסין ובריאות, הוא כלב שאתם יודעים בדיוק מאיפה הוא הגיע.
במידה ובחרתם לאמץ כלב מעמותה, עשו זאת רק בליווי איש מקצוע שיוכל לבדוק את מידת ההתאמה בין הכלב לאורך חייכם.

אז אילו גורמים משפיעים על התורשה אצל הכלבים?

1. גובה –
כאשר מכליאים כלב גבוה עם כלב נמוך, נוצר כלב בגובה ביניים.
כדי להגביה גזע מסוים, צריך להרביע רק כלבים גבוהים זה עם זה ולנפות ממעגל הרבייה כלבים נמוכים יותר.
ההתקדמות תהיה איטית, אבל תתרחש.
חשוב לציין כי הגורם הדומיננטי יותר בקביעת גודל הגורים, הוא גובה האם (60%), יותר מגובה האב.

2. ראש –
כאשר נרביע בולדוג בעל גולגולת פחוסה, עם רועה גרמני בעל מבנה גולגולת מוארכת, נקבל טיפוס ביניים.
גם כאשר מכליאים פאג, עם גזע בעל מבנה ראש נורמלי – נקבל לרוב גורים בעלי מבנה ראש נורמלי.
מכאן נובע כי המבנה הפחוס הוא רצסיבי, בעוד מבנה גולגולת מוארך הוא דומיננטי.

3. זנב –
אורך הזנב תלוי בגורם תורשתי אחד: זנב ארוך הוא הדומיננטי בעוד זנב קצר הוא הרציסיבי.
אם תרביעו רועה אוסטרלי בעל זנב קצר, עם כל גזע אחר בעל זנב ארוך, תקבלו ברוב המוחלט של המקרים גורים בעלי זנב ארוך.

4. אזניים –
אורך האזניים ותנוחתן מועברים בתורשה באופן נפרד:
אזניים ארוכות הן הדומיננטיות ביחס לאוזניים קצרות, בעוד שאזניים שמוטות הן דומיננטיות ביחס לאוזניים זקופות.

5. עיניים –
בדיוק כמו אצל בני האדם, כך בעולם הכלבים: הגוון הכחול (בהיר) הוא רציסיבי ביחס לגוון כהה שהוא הדומיננטי.

לסיכום, אם קראתם עד כאן, וודאי גיליתם כי הגנים הדומיננטיים הם אלו שמופיעים לרוב בכלבים המעורבים שפוקדים את הנגב, מטה יהודה, השומרון ואף את צפון הארץ.