שווה קריאה.
ביום שישי האחרון הגעתי ללקוחות חדשים לגבי סוגיה די נפוצה, מיזוג להקות.
טוי, כלבה מגזע צ'או צ'או, בת 12 פחות או יותר סירבה לקבל לביתה את ליאו, גולדן רטריבר מעורב כבן 8 חודשים.
מלכתחילה המפגש לא היה נכון בין השניים, אך למעשה הבעלים לא עברו כל הדרכה בנושא והם פעלו מאינטואיציה ורגש.
הם פנו למאלפת שדוגלת בשיטה החלקית, תחת הדרכת אותה מאלפת הם קיבלו הוראה לתת חיזוק חיובי בדמות אוכל כאשר טוי רוצה לתקוף, או רק מסתכלת על ליאו.
לאחר יום אחד בלבד המצב רק החמיר…
טוי הבינה שההתנהגות שלה משתלמת וזה רק דרבן אותה להמשיך לתקוף.
כשהגעתי בשישי האחרון היה ברור מאוד שליאו פשוט פוחד פחד מוות מטוי, הוא היה בורח ממנה אפילו שרק היה רואה רואה אותה ממרחק מבלי שהיא תתקוף, היא מנגד רק רצתה לנשוך ולגרש אותו מהטריטוריה שלה.
הדבר הראשון שעלה בראשי הוא להפסיק את התקיפות של טוי.
תוך כמה דקות, כאשר אני מתקן את התנהגותה התוקפנות של טויה המצב מעט נרגע והיא הורידה מעט את הרגל מהגז.
ירדנו למטה וכאשר עשר פחות או יותר המצב היה כפי שאתם יכולים לראות בתמונה:
ליאו מפוחד מאוד אך כבר לא בורח או נובח (מפחד), טוי אומנם מעט בסטרס אבל היא לא מחדשת את המתקפות שלה.
היום (ראשון) בשיעור התקדמנו מאוד.
תדירות התקיפות של טוי ירדה באופן קיצוני ביחס לפרק הזמן שחלף והיא כבר לא תוקפת אותו מתחת לבית.
בבית, היא עדין מנסה לעיתים לתקוף, אך שוב, התדירות בין מתקפה למתקפה רק גדלה וגדלה ובנוסף לכך גם היא מצליחה להתאפק כאשר הוא במרחק של חצי מטר ממנה.
יש עדיין עבודה, אך בהחלט יש תיקווה וזה רק עניין של זמן עד שהתקיפות יפסיקו לגמרי ויהיה ניתן לפתח קשר רגשי נכון בין השניים.
נעדכן.
