שבוע טוב.

אני רוצה לדון איתכם בנושא שעלה כאן בשבוע האחרון ואני גם הזכרתי אותו לא פעם בעבר והוא – האנשה.
כבר כתבתי כתבה גדולה אודות האנשה בעולם הכלבים והיא זכתה לתגובות רבות לכאן או לכאן.

כאדם שמאוד אוהב בע"ח באופן כללי וכלבים בפרט, אני מאוד מחובר לבע"ח שאני מגדל.
אומנם היום יש לי רק את רומן (בקרוב יהיה לו אח) אך גידלתי עוד בע"ח שונים ומגוונים במהלך חיי ולכולם היה לי חיבור טוב.
אתם, העוקבים כאן בדף יודעים עד כמה אני מתאבל מאז מותו של הנסיך שלי, ג'ובאני…

מי שמכיר אותי לעומק יודע שאני משקיע המון בכלבים שלי, זה אומר טיולים ארוכים, משמעת, טיפוח, מזון, בריאות, מתנות וריגושים (כן כן, הם גם אוהבים מדי פעם).
אך מנגד, אני גם מאוד קשוח כשצריך להציב גבולות.
אני מאוד מפנק את הכלבים שלי, אבל כשצריך לומר לא, אז אומרים!
עם הזמן הכלבים לומדים מה מותר ומה אסור, ככה שבסופו של דבר, כאשר עובדים עם הכלבים כמו שצריך, הם מקבלים בעיקר חיזוקים.
אבל אם אתם לא ברורים ולא עקביים עם הכלבים שלכם אתם תבלבלו אותם והם ימשיכו לעשות טעויות ויגרמו לכם לסבל וכתוצאה מכך התסכול שלכם יעבור חזרה אליהם…

אדם אשר מגדל כלב ומטפח אותו מכל ליבו פשוט ירגיש ש כלב שלו הוא כמו הילד שלו!
גם אני כזה, אבל המסר שאני רוצה להעביר לכם הוא שאף על פי שאני כ"כ מחובר לכלבים שלי אני שם להם גבולות ונוהג בהם כאל כלבים ולא כמו לילדים!
אין כאן סתירה!
לכלב יש פסיכולוגיה שונה מאשר לבני אדם, הסיפוקים שלו הם שונים מאיתנו לעיתים וצריך ללמוד להכיר ולקבל אותם.
ככל שתלמדו יותר לעומק את עולמם המופלא של הכלבים, כך תוכלו לדעת יותר מה יעשה לכלבכם טוב!

בתמונה: ג'ובאני ורומן אחרי טיול במקורות הירקון.