רוטווילר – Rottweiler
ישנם 3 גרסאות + גימיק שיווקי לרוטווילר האהוב, כל הגרסאות יורדות מהרוטווילר הגרמני, פשוט דגשים שונים בהרבעות.

1- סרבי – אצל הסרבי שמים דגש בעיקר על המנשך ואף, הם מעדיפים אותו פחוס.
חובבי הרוטווילר תמיד צוחקים שהוא נראה כמו שילוב של רוטווילר ופקינז.

2- האמריקאי – האמריקאים מעדיפים כלבים גבוהים יותר ורזים, הם עדיין קונים ומביאים רוטווילרים מגרמניה, מטיפוס גרמני, אבל הם לוקחים את הגורים שנולדו גבוהים שמתאימים לסטנדרטים שלהם.

3- הגרמני – נמוך יותר, רחב יותר ובאופן כללי הגרמנים נוקשים יותר באופן שבו הם מרביעים את הכלבים, הם גם שמים דגש רחב יותר על פונקציונליות ולא רק על מראה חיצוני.
אגב זהו הטיפוס הנפוץ ביותר בארץ ובעולם.

4 – הגימיק השיווקי: colossal
רוטווילר רומאי עתיק –
Ancient Roman Rottweiler

בשורה התחתונה מדובר בשיחזור של כלב עתיק יותר, ה"אבא" של הרוטווילר המודרני, שהרומאים יצרו על ידי הכנסת דם של כלבי רועים מובילים מעולם שמירת עדרים וקרבות כלבים, למסטיפים חזקים מאוד (בעיקר דם של הטיבטי העתיק), כדי ליצור גזע "על" חדש גדול וחזק הרבה יותר, חסר פחד עם אינסטינקטים לשמירה, רגוע וקל יותר לשלוט בו אבל גם שיכול לשמור על העדרים והלגיונות הרומאים במסעותיהם.
מדובר בסוג הרוטווילר הגדול ביותר, הוא יכול לעבור במקרים קיצוניים 75 ס"מ בכתף, דומה יותר לסיגנון האמריקאי (הגבוה) אבל יותר רחב ומולוסרי יותר.
ידוע לי על כמה פרטים כאלו ברוסיה – חצרות עם רוטווילרים, קווקזים ואסיאתים, כאשר הרוטווילר לא נופל מהם בגודל.
ישנה טענה, שהיא להערכתי נכונה לחלוטין, שהרוטווילר הרומאי נכחד לפני שנים רבות כאשר הגרמנים (בעיר שנקראת רוטוויל) גילו את אותו כלב רומאי ובעזרת הרבעות סלקטיביות שינו אותו ליותר פונקציונלי לצרכים שלהם…. וכך שינו את הגזע.
היום ישנם בתי גידול שפשוט מרביעים בין רוטווילרים ענקים וכל העניין פשוט גימיק שיווקי למכירת רוטווילרים, גדולים ופחות פונקציונלים, אבל ביוקר.