קרבות כלבים – כל האמת האובייאקטיבית בנושא.

קרב כלבים, הוא מצב שבו נלחמים ברוב המקרים שני כלבים זכרים אחד מול השני, במקרים מסויימים נלחמים שני כלבים אל מול כלב אחד.
המנצח הוא הכלב שידו על העליונה, אך ההגדרה – "ידו על העליונה" תלויה בבעלי הכלב ובחוקי הקרב.
ישנם קרבות בהם הניצחון הוא רק בעת גרימת מוות, או פציעה חמורה אשר תנטרל את היריב.
במקומות אחרים, כמו באליפות העולם לכלבי עבודה ברוסיה, הניצחון יכול לבוא לידי ביטוי בכך שכלב מכניעה כלב אחר, כלב שלא רוצה להלחם נחשב למפסיד, כלב שניפצע קשה במהלך הקרה גם כן נחשב למפסיד, או אפילו כלב שננעל לכלב אחר את אחת הגפיים נחשב למנצח.
לכל זירה יש את החוקים שלה.

בעלי הכלבים אשר משתמשים בכלביהם לצורכי קרבות, מנצלים את יצרי הקרב המפותחים של אותם כלבים, אשר ללא ספק היו באים לידי ביטוי בטבע, או בידי מגדל אחר, באופן שונה לגמרי או שאפילו לא היו באים לידי ביטוי כלל.

קרבות הכלבים היו קיימים מאז ומעולם.
בתהליך טבעי, כאשר מתייחמת נקבת כלבים, זכרים אחרים נמשים אליה כמו פרפרים אל האור.
במהלך תהליך החיזור, הזכרים הרבים שמקיפים את אותה נקבה נלחמים זה מול זה כדי לזכות בנקבה ולהעביר את הגנים שלהם לדורות הבאים – הקרב מבטיח שהכלב החזק הוא זה שיעביר את הגנים החזקים ביותר הלאה.

אם אתם צופים בלהקת כלבים, או זאבים בטבע, הרי זה ידוע שרק זכר ונקבת האלפא אלא הם שיזכו להזדווג, הקרבות יהיו על מעמד מנהיג הלהקה, אך ברוב המקרים הם ניגמרים בטקס הכנעה וכמעט שלא גורמים למוות או פציעה חמורה אחרת הלהקה לא הייתה שורדת בטבע כאשר מחצית מן הפריטים שבה היו פצועים עד פצועים קשה.

בימי הביניים קרבות הכלבים הפכו "לספורט" פופולרי מאוד.
הסיבה לכך הייתה הוצאת ספורט אחר מן החוק – התגרות בשוורים – ענף דומה, שבו נלחמים מספר כלבים בשור עצבני.
ענף זה משך אליו אנשים מכל המעמדות מעצם העובדה שהמון כסף היה נגוע בדבר, אך ברוב המקרים המהמרים הנפוצים היו גברים בוגרים מהמעמדות הנמוכים של החברה, או בחורים צעירים ממשפות האצולה.

כמו שכבר הוזכר לעיל, בעבר היה נפוץ מאוד לראות כלבים נלחמים גם אל מול בעלי חיים אחרים, כמו בקולוסיאום, שברומא, שם היה נהוג לערוך קרבות מסוג זה אל מול 70,000 צופים ואף יותר.
הקרבות הנפוצים בקולוסיאום היו אלה שהרכיבו 2-4 כלבים מגזע שנכחד בשם -"Canis Pugnax" אל מול אריה/טיגריס או בעל חיים טורף אחר.

הגזעים שלרוב משתתפים בקרבות כלבים משתנים בין איזור לאיזור ובין זירה לזירה והם: רועה אסיאתי, רועה קווקזי, פיטבול, אמסטף, סטאף אנגלי, טוסה אינו, קאנה קורסו, בורבול אפריקני, בולי קוטה, גול דונג, פרסה קנריו, דוגו ארגנטינו ועד גזעים רבים.

אם נביט על קרבות הכלבים מנקודה מעט שונה, אנחנו נגלה שכמו שציינתי לעיל יש התרון אחד בלבד לקרבות אלה, התרון שיצר הטבע והוא ברירה טבעית, הבטחה שרק הזכר החזק יעביר את הגנים החזקים לדורות שבאים אחריו.
אך חשוב לציין, שקרב כזה הוא לא עד המוות והוא לא גורם לנזקים כ"כ חמורים אצל אותם זכרים שהשתתפו בו.

מנגד, במבט אחר לגמרי, כאשר שני כלבים לא מאוזנים נכנסים לזירה כדי לריב זה עם זה למטרת שעשועה בעליהם, או כי הסובבים מרוויחים המון כסף בהימורים בלתי חוקיים, אז נגרם המון נזק מנטאלי ופיזי לאותם כלבים.
הלכבים נלחמים עד אפיסת כוחות, גם כאשר הם לא מעוניינים להלחם בעליהם מכריחים אותם להלחם בכוח, המפסיד לרוב מת במהלך הקרב או אם מזלו שוב בגד בו הוא ימות מפצעיו לאחר כמה שעות.
גם הכלב שיצא חי מכל הסיפור הזה לא נשאר בריא בנפשו ובגופו, גם כלב שניצח קרב יכול למות מפצעיו או מאיבוד דם גם כן לאחר מספר שעות או בטרם קיבל טיפול הולם.
כלבים שהשתתפו בקרבות כלבים סובלים מהפרעות נפשיות ומחוסר אמון לסביבה לאורך כל חייהם, הם יכולים לאבד את היכול לתקשר כראוי עם העולם ובמיוחד עם כלבים אחרים.
כלבים כאלה לרוב מומתים ע"י הרשויות מחשש שהם יהפכו לאיום ממשי על הסביבה.

תהליך השיקום של כלב אשר נכפה עליו להשתתף בקרבות "עד המוות" לצערי ולצער אנשים רבים הוא לא פשוט בכלל.
התהליך הוא ארוך מאוד ברוב המקרים ( כמובן שזה תלוי במקרה ובכלב עצמו ).
המשימה העיקרית היא להחזיר לכלב את האמון באנשים ובכלבים אחרים, לפעמים זה יכול לקחת חודשים במקרים הטובים ולפעמים זה כמה שנים ובמקרים מסויימים הכלב יוצא מכלל שליטה באופן כל כך חמור שלעולם לא יהיה ניתן לשקם אותו באופן נפשי ולהיות בטוחים ב – 100% שהוא יצליח להסתדר עם הסביבה מבלי להראות אגרסיה כלשהי.

כאשר משקמים כלב שהוא פליט מקרבות כלבים חשוב מאוד להיות סבלניים כלפיו וכלפי התהליך עצמו.
אם תקרינו לחץ, כעס או אנרגיה שלילית אחרת הכלב עלול להגיב באגרסיה, שכן, זוהי אותה אנרגיה שהוא נאלץ להלחם מולה בזירת הקרב והוא התאמן על כך בחלק נרחב מחיו.
לכן המפתח להצלחה הוא שלווה אסרטיבית.
כלבים תמיד נימשכים אחרי מנהיג שהוא שלו ואסרטיבי, אם תלמדו להקרין את האנרגיה הזו, תוכלו לעזור לכלבכם לצאת מהמצב הקשה שבו הוא שרוי.
דבר נוסף שכדאי לזכור, כמו שאני תמיד מזכיר מדגיש ואומר – כלב חי את הרגע !
זה אומר שהכלב לא יושב בבית וחושב כל היום ואומר לעצמו: " איך עשו לי את זה… איך אני אמשיך את חיי אחרי שהרגתי כ"כ הרבה כלבים, מתי הבעלים שלי ישלח אותי שוב לקרב הדפוק הזה… " לא! כלב לא חושב כך.
כלב חי את הרגע, זה אומר שאם הוא אוכל את ארוחת הצהריים שלו, הדבר היחידי שעובר לו בראש זה הטעם הטעים של המזון שהוא מכניס לגופו.
נצלו את עובדה זו שכלב מדלג על בעיות וממשיך את חיו ונסו לשקם בסבלנות ועם עזרה מקצועית את הכלבכם וזכרו שהוא לא בחר להגיע למצב הזה !