קצת על החיבור בין רומן ופרננדו –

כפי שרובכם ראיתם, הפגישה הראשונה של השניים הייתה בשדה התעופה, כאשר פרננדו נחת, ללא ספק שזהו מקום ששניהם מעולם לא דרכו בו.
רומן הגיע כרגיל, עם המון ביטחון, פרננדו הגיע בדיוק ההפך, לאחר הטראומה של הטיסה.

מאז, הם תמיד יחד, אבל אני דואג "להנדס" את הדברים לכיוון של שלום בינהם.
למשל אסור להם לריב או לגלות אגרסיה אחד לשני, לא משנה מה המעשה שקדם לכך.
נכון להיום, אני מאכיל אותם בנפרד, הסיבה לכך שפרננדו עדיין לא מחונך והוא מקפץ כמו תייש בזמן האוכל ואני לא רוצה שרומן ירגיש לא בנוח עם זה כרגע, לכן, עד שפרננדו לא ידע את פקודות הבסיס כמו שצריך, אני מאכיל אותו לבד, תוך כדי מתן פקודות (אין ארוחות חינם).

מהצד של רומן, דווקא הוקל לו מאז שפרננדו הגיע.
אסביר לכם גם מדוע:
הכל התחיל כאשר ג'ובאני חי והתפנק לו לבדו במשך 4 שנים, עד שרומן הגיע.
לג'ובאני היה קשה עם הכניסה של רומן לחיו, כי הוא לקח לו המון תשומת לב ומנקודת מבטו גם מזון (מנקודת מבטו בלבד!).
כתוצאה מכך לקח לג'ובאני הרבה זמן לקבל את רומן ותמיד היה נראה שג'ובאני התחרה ברומן ולא להפך.
כאשר ג'ובאני עזב אותנו, רומן נשאר לבד וזה הכניס אותו לדיכאון, יחד עם כולנו.
לאחר חצי שנה, כאשר פרננדו הגיע, הושלם לרומן החסר, רק הפעם בדמות גור שמחפש חברה, בדיוק כמו שרומן מחפש עוד חברה מאז מותו של ג'ובאני.
מכאן נובע כי שניהם ממלאים את הצורך אחד של השני, לכן הם מסתדרים כ"כ טוב.
כמובן שכפי שרשמתי אני דואג להנדס את העניינים, אבל באופן טבעי הם מסתדרים.

מה יהיה בבגרות של פרננדו?!
אני לא דואג, הם יסתדרו, כמו שג'ובאני ורומן הסתדרו, גם הם.
יש לי מספר רב של דרכים לגרום להם להבין שהם יחידה אחת.
אבל אין להם את האופציה לריב זה עם זה…