קצת לגבי הצרכים של כלבכם (צואה ושתן):
כלבים מתקשרים המון באמצעות ריחות.
זהו עולם מאוד מוגבל עבורנו ואולי שלעולם לא נצליח להבין אותו.
בשתן ובצואה של הכלבים מועבר מידע רב לעולם, למשל כמו מצב רגשי, מצב מיני, גיל, גודל ועוד…
כאשר הכלב נולד, הוא אינו מסוגל לעשות את הצרכים בעצמו, הוא זקוק לליקוק של אמא כלבה כדי שתעורר אותו לעשות את צרכיו.
אם היא לא תעזור לו, הוא לא יצליח לעשות את צרכיו וכתוצאה מכך הוא ימות.
השלב הבא בהתפתחות, הוא כאשר הגור עושה את צרכיו לבדו, אך כל עוד הוא יונק חלב, האמא אוכלת את הצרכים שלו ודואגת לניקיונו.
לקראת גיל 3-4 שבועות, הגור לומד להתרחק ממקום מרבצו לעשות את צרכיו ולחזור חזרה, בדרך כלל בשלב הזה הגור כבר עובר לאכול מזון מוצק והאמא כאמור כבר לא אוכלת את צרכיו.
עד לגיל ההתבגרות, שהוא משתנה בין גזע לגזע, פרט ופרט, הגור יעשה את צרכיו במלואם כאשר יצטרך, זה לא משנה אם זה זכר או נקבה.
מספר השעות שיצליח להתאפק תלוי במספר משתנים, כמו:
הגיל – ככל שהכלב מתבגר יותר הוא יצליח להתאפק יותר.
גודל – כלבים מגזעים גדולים יצליחו להחזיק מעמד יותר זמן מאשר גזעים קטנים, כלל בשלב הגורות.
טמפרמנט – כלבים נרגשים יחזיקו מעמד פחות זמן מאשר כלבים רגועים.
מזג אוויר – כאשר הטמפרטורה נמוכה, הכלב יחזיק פחות את צרכיו.
מזון – מזון טבעי יגרום לכלב לפחות יציאות, כך גם הוא יצליח להחזיק מעמד לזמן רב יותר.
מין – זכרים מתאפקים יותר מנקבות באופן כללי.
(יש עוד מספר משתנים כמו סביבת הכלב ותגובת הבעלים, אבל אלו הם דברים שלא תמיד טבעיים, לכן אני לא נוגע בהם בפוסט זה).
בגיל ההתבגרות, זכרים מתחילים לסמן את הטריטוריה שלהם בעזרת השתן בעיקר ובשלב מאוחר יותר, גם ע"י הצואה.
הזכר מרים את רגלו גבוה ככל האפשר ומתיז סילון שתן קטן על עצם בולט והוא אינו נוהג להתרוקן לגמרי, אלא לחלק את צרכיו לכל אורכו של הטיול.
ישנם כלבים אשר דואגים לסמן גם עם הצואה שלהם, הם דואגים להשאיר אותה במקום בולט וגבוה.
נקבות בגיל ההתבגרות לרוב ימשיכו לעשות את הצרכים שלהן במכה אחת.
אך לעיתים ניתן לראות נקבות דומיננטיות יותר שגם כן מסמנות ואף מרימות את רגליהן.
בתקופה שהנקבה מיוחמת, היא מתחילה לפזר את הצרכים שלה במקומות שונים, זאת כדי לקרוא לזכרים שבקרבתה.
סירוס ועיקור משנים מאוד את ההרגלים של הצרכים.
לאחר עיקור נקבה יכולה להתנהג כמו זכר ולהפך.
זה מאוד תלוי בזמן העיקור/סירוס ובמערך ההורמונים של הכלב עצמו.
