קצת היסטוריה –

התמונה שלפניכם צולמה בשנת 1860 בברלין, גרמניה.
בה ניתן לראות את גזע הבולנבייזר שנכחד.

הבולנבייזר הוא האב הקדום של גזע הבוקסר, הוא נכחד בתחילת המאה העשרים, כאשר הבוקסר נוסד ותפס את מקומו.
בעצם הבוקסר של ימינו הוא בולנבייזר משופר (לא מדובר בכלבי תערוכות) שהוסיפו לו בולדוג אנגלי עתיק ובולמסטיף.

הבולנבייזר הוא כלב שנכחד כאמור לפני יותר מ-100 שנה, היו לו כמה תתי סוגים, בהתאם לאזור ממנו הגיע, אבל בממוצע נראה והתנהג ממש כמו האלאנו אספניול מקווי דם של עבודה חזקים של היום.

הבולנבייזר נוצר על ידי הרבעות סלקטיביות מאוד של מסטיפים שחיו בגרמניה לפני מאות שנים ליצירת כלב אתלטי ואנרגטי יותר מהמסטיף, שיוכל לרוץ ולתפוס חיות כמו זאבים וחזירי בר, עד הגעת הבעלים (סוג של. קאצ'ר אתלטי).

עם השנים הכניסו לדם של הבולנבייזר דם של גזע שהיה ידוע כעקשן ואתלט לא קטן …. בולדוג אנגלי עתיק, מה שתרם לאופי של הגזע.
הסיבה להעלמותו היא הרבעות סלקטיביות שהובילו לגזע חדש ומשודרג – הבוקסר! …

בערך ב1890 במינכן בתי הגידול של הבולנבייזר התכנסו, עקב הפופולריות של תערוכות כלבים בקרב המעמד העליון והחליטו על "שיווק מחדש" של הגזע, שכלל קיום סטנדרט חדש לגזע וחזרה לבולנבייזר המקורי, לפני הכנסת הדם של הבולדוג האנגלי העתיק…. בולנבייזר "המודרני" באותה תקופה היה 50% בולנבייזר – 50% בולדוג אנגלי עתיק.
בעקבות ההרבעות החדשות והורדת אחוז הבולדוג האנגלי העתיק (ל30%) נוצר פשוט גזע חדש ונעלם הישן – הבוקסר הפך לכלב מאוד פופולארי ואהוב על המעמד העליון (ובכלל) וזה גם גרם לכלב הציד (בולנבייזר) להעלם לחלוטין ולהבלע לתוך הבוקסר.

היום נמצא את הדם של הבולנבייזר בעיקר בבוקסר (70% מהבוקסר של היום הוא בולנבייזר והשאר בולדוג אנגלי עתיק ומעט מאוד בולמסטיף), כלב קרבות קורדובה (שנכחד), דוגו ארגנטינו, דוגו גוואטמלי, דני ענק, בורבול, רידג'בק וגם יש הטוענים שהדם שלו קיים בפיטבול עקב טענה שבתי גידול של קרבות כלבים באנגליה הכניסו דם של בולנבייזר לבול אנד טרייר (ה"אבא" של הפיטבול) שלהם כדי לתת להם גודל.