קה דה בו משנת 1880.

מאז ימי קדם, יורדי ים, ממזרח למערב, באזור הים התיכון, הובילו לחילופי תרבות ומידע בין האומות.
הם טיפחו עם השנים יחסי גומלין בן חבריהם הסוחרים וחשבו איך ימנעו משודדים בזמן שעגנו על החופים.
כתוצאה מכך הם הגיעו למסקנה שהם צריכים כלבי שמירה חזקים לזמנים אלו.

כך בעצם נוצר המסטיף של חצי האי האיברי בספרד, הוא היה משמש גם לציד, או לסרוגין למלחמות נגד שוורים, או לשם קרבות כלבים.

גזע זה ליווה את המלך "חיימה הראשון" במסעות הכיבוש שלו והגיע אל האיים הבלאריים בשנת 1230 לספירה.
במאה ה-17, הבריטים השתלטו על מיורקה, בעקבות הסכם אוטרכט.
הבריטים הביאו איתם כלבי לחימה משלהם והרביעו אותם עם כלבי המסטיף של חצי האי האיברי, כל זאת קרה באיים הבלאריים.

בתחילת המאה ה -18, "הספורט" הידוע לשמצה – התגרות בפרים, היה נפוץ מאוד והבריטים אשר איכלסו את האי חפשו גזע שיתאים למחלמות השוורים הללו.
הנסיבות אלה מסבירות את השם "Ca de Bou" ( כלב שור ).

בספר הספרדי "סטאד" שנכתב בשנת 1923 מקבל הקה דה בו איזכורים רבים.
הוא הוכרז כגזע רישמי בשנת 1928 וב1929, הוצג לראשונה בתערוכת כלבים בברצלונה.

הקה דה בו, או בשמו השני הפרסה קנריו של מיורקה (נקרא גם הבולדוג של מיורקה), הוא גזע כלבים אשר מגיע מהאיים הבאלריים, ספרד כאמור.
וככל הנראה הוא תוצר של חצית הגזעים בולדוג אנגלי עתיק, שהביאו האנגלים למיורקה עם כלב רועים מקומי בשם – Ca de Bestiar (ממשפחת המולוסרים).