פרסה קנריו מהטיפוס הישן
כלב פונקציונלי ביותר!
מזכיר מאוד פיטבול מגודל.

הכלבים באותה תקופה היו משמשים לשמירה על חוות, ציד, קרבות כלבים ונהול עדרים (לא רעייה!).

לפניכם קטע קצר, מתוך ראיון עם מנואל גרסיה, הבעלים של בית הגידול – ירמה קורטו.
כאשר הוא מסביר על ההיסטוריה של הגזע:

"קרבות כלבים החלו בשנות השלושים ומאז תמיד מדברים על זה.
ישנם שני סוגים של קרבות, פצ'אדאס (גרירה/משיכת חבל) וקרבות לחימה.

השפעתם של הצפון אמריקאים עם כלבי הפיטבול הגיעה עד לאיים הקאנרים.
בעיקר באי "גראן קנריה".

הקרבות היו כאשר כלבי ציד נלחמו בכלבי ציד, אך לא על הימורים, ההימור היחיד היה כאשר היו משסעים כלבים בבקר, אותו היו אוכלים לאחר הקרב, שאותו שילם המפסיד, יחד עם כד של יין.
וכל זה היה בין חברים.
ההימורים התקיימו במהלך כל השבוע, כיוון שלא היו צריכים להסתיר זאת, זה היה דבר נפוץ מאוד (באיים הקאנרים).

למדתי לפני שנים מבעלי כלבים/מגדלים זקנים שאת הגורים יש לבחור מגיל צעיר ואם הכלב הוא גזע כלב רגיש אין מה לחנך/לאלף אותו בשביל להיות כלב ציד/עבודה.
מי שרוצה כלב ציד/עבודה טוב צריך לבחון טוב אם הכלב הוא בעל אופי תואם ואת זה אפשר לדעת ממש מגיל חודש וחצי חודשיים.
אחת הבדיקות כדי שיש לערוך לגור כדי לראות אם הכלב הוא רגיש או לא , או עדין או לא, היא לתפוס אותו מהזנב ולכלב ציד/עבודה אמיתי אסור לבכות.
כאשר אתה תופס אותו מהזנב או גם אם אתה תופס אותו מהאוזן פשוט אסור לו לבכות.
למשל רועה גרמני, או גזעים אחרים, אם תמשוך להם את האוזן הם לא יעשו כלום חוץ מלבכות וזה משפיע עליהם הרבה בהמשך."

מראש מצטער על השפה, זה פשוט תרגום מילולי של אדם ועוד דובר ספרדית.