פעם היה אדם גידם בשם פלוני אלמוני.
היה לו קשה להתנהל בחיי היום יום והוא חיפש דרך יעילה להקל על עצמו ועל אנשים גידמים אחרים.
פלוני אהב כלבים מאוד, לשם הוא היה בורח בסוף כל יום, לאחר ההתמודדות עם כל הקשיים היום יומיים שהיה חווה עקב היותו גידם.

יום אחד, עלה לפלוני רעיון.
הוא החליט לפתח גזע כלבים שיעזור בהתנהלות היומית הלקויה שלו ושל גידמים רבים אחרים.
הוא רצה שהגזע ישמש לו כמו היד שחסרה לו.
הוא חשב על השילוב בין האהבה הגדולה שיש לאדם כלפי הכלב והצורך להעניק לו ובין היכול של הכלב להשיב תמורה ע"י עזרה בחיי היומיום.

לשם המשימה פלוני התחיל לחשוב ולתכנן כיצד הכלב יראה ואיזה אופי יתאים למשימה.
הוא רצה כלב לא גדול מדי כדי שיוכל להתלוות אליו לכל מקום, אבל לא קטן מדי כדי שיצליח להגיע למקומות יחסית גבוהים.
הוא רצה כלב ארוך כדי שאם הוא יצטרך לעמוד על שתי רגליים הוא יגיע גבוה ולשם כך הוא היה גם חייב שהכלב יהיה קליל.
על הכלב גם להיות בעל מבנה לסת כזה שיאפשר לו לאחוז בחפצים בעדינות ושהוא לא יזיל הרבה ריר כדי שלא ילכלך את החפצים שהוא מביא עימו.
פלוני גר במדינה קרה, לכן הוא העדיף כלב עם פרווה ארוכה וכפולה.
מה גם שהצבע השחור קולט יותר חום, אז הוא רצה כלב בגוון זה.
הזנב של הכלב היה חייב להיות ארוך כדי לתת לו שיווי משקל, אבל לא קשיח מדי כדי שלא יפיל חפצים בבית.
מבחינת אופי, על הכלב להיות חכם מאוד, מהיר קליטה, בעל רצון עז לעשות כדבר בעליו, אוהב אנשים, חסר יצר צייד כדי שדעתו לא תוסח מבע"ח אחרים.
מה גם שהוא דורש יצר קרב, יצר טריטוריאליות ויצר הגנה נמוכים.
חוש הריח חייב להיות מפותח, אך חוש הראייה חשוב יותר, כדי שהכלב יצליח להבין את דבר בעליו כשהוא יצביע על המיקום.

לאחר כמה שנים של הרבעות סלקטיביות נוקשות ורבות, פלוני אלמוני יצר את הגזע המדובר וקרא לו "עוזר לגידמים טרייר".
הגזע התחיל לתפוס תאוצה במדינתו ולאחר מכן בעולם, ההצלחה פשוט סחררה.

יום אחד, ארגון המזוהה עם עולם התערוכות החליט לקבל את הגזע ולהכיר בו.
הם העתיקו את הסטנדרטים של הגזע והוא החל להשתתף בתערוכות יופי.
לאחר מספר שנים, קרה דבר מוזר…
" העוזר לגידמים טרייר" החל לשנות את אופיו וכבר לא להיות יעיל כ"כ..
למה?
כי אותו הארגון מעולם לא ערך מבחני שדה וכלבים הורבעו בעיקר על סמך מראה חיצוני.
הגזע הפך מיעיל, לחסר תועלת בתחומו.
רגע, זה לא נגמר!
ביום בהיר אחד, מישהו אחליט "לשדרג" גם את הסטנדרט של הגזע ע"פ האופנה העכשיוית (הביקוש) ולאחר מספר שנים, "העוזר לגידמים טרייר" כבר לא היה נראה כפי שפלוני אלמוני תכנן, מה גם שהאופי שלו היה שונה… זה בעצם היה גזע אחר…

הסיפור של פלוני אלמוני וגזע "העוזר לגידמים טרייר" הוא כמובן לא אמיתי, אך הוא סיפור מוקצן של כ"כ הרבה גזעי כלבים שנכנסו לעולם התערוכות!
כשאני רושם לכם מידע על גזעים אני נצמד למקור, לקו דם העבודה!
לכלב המקורי שפותח ע"י המגדל הראשוני לצורך עבודה מסויימת.
וכפי שרובכם כבר נחשפתם, קבוצת אוהדי כלבי התערוכות נכנסים לכאן, לדף ורוצים לשכתב את ההיסטוריה מחדש, תוך כדי הכפשת שמי.
אנני יכול לשקר לעצמי ולכם, לכן אם צריך, גם אלך נגד הזרם לבדי.

זוהי המציאות העגומה, לכן אתם גם רואים כ"כ הרבה גזעי כלבים שנראים כ"כ שונה וחסרי יכולות בהשוואה למקור, לדוגמא: בולדוג אנגלי, מסטינו נפוליטנו, בוסטון טרייר, אמסטף, לברדור, רועה קווקזי והרשימה יותר מדי ארוכה (כמובן שמדובר בכלבים מקו דם תערוכות).

חשוב לציין שעדיין קיימים אצל לא מעט גזעים, בתי גידול שפחות מתייחסים לעולם התערוכות ויותר מרביעים על סמך פונקציונליות בלבד, הם קוראים לעצמם בתי גידול של קו דם עבודה.

בתמונה, 2 כלבי מסטינו, האחד מבית גידול עבודה והשני מודרני.