ערכתי עבורכם תמונה שתוכל להמחיש לכם עד כמה שאפשר את ההבדלים הויזואלים בין דוגו קנריו לפרסה קנריו.

כאמור, שניהם נכללים תחת הכותרת "מסטיף קנרי", רק שהפרסה הוא קו העבודה, שבו שמים דגש על אופי וקונפרמציה תומכת עבודה.
בקו התערוכות פחות שמים דגש על אופי וקונפרמציה לא תומכת עבודה, אלא מותאמת לאופנה העכשווית.
מה גם שעולם התערוכות מגביל את הגזע בגווני הפרווה, בעוד שבעולם כלבי העבודה זה לא ממש מעניין מישהו.

אם תשימו לב בתמונה, המבנה של קו התערוכה מזכיר יותר "בולי".
מבנה זה, מגביל את ביצועיו של הכלב, כיוון שרגליו קצרות יותר, הוא כבד ומתחמם מהר יותר והוא עלול לפצוע את עצמו בזמן נשיכה, עקב עודפי העור.

אנשים נוטים להסתנוור מכלבים גדולי ממדים בעלי חזות אקזוטית.
אבל לא כל הנוצץ זהב הוא!
כלבים אלה מגושמים ולא פונקציונלים.
מה גם שלעיתים קרובות הם מביאים איתם גם המון מחלות גנטיות ופגמים.

אז מי קבע מה יותר נכון?!
זה די פשוט – מבחן התוצאה.
בעבר, כאשר פתחו כל גזע לכל מטרה אשר תיהיה, הגיעו למסקנה ע"ס ביצועים בשטח, כיצד על הכלב להראות, כדי שהוא יוכל לבצעה את עבודתו באופן יעיל יותר.
הפרסה קנריו היה כלב קרבות, מנהל בקר ושומר ומגן על החווה ובעליו.
אם מפתחי הגזע ראו לנכון שהכלבים צריכים להראות בצורה X, סביר להניח שזוהי הצורה שתמכה יותר ביעודו של הגזע.
בעולם התערוכות הדבר הוא שונה, הסטנדרטים משתנים ע"פ אופנה, לכן בהחלט שאסור לומר שהכלבים מותאמים לעבוד!
מה גם שאף אחד לא בודק את זה.

אז בקיצור, שהמראה החיצוני לא יבלבל אתכם!