ע"פ בקשתכם, בפוסט זה אסביר איזה גזעים יתאימו יותר לגידול בבית הממוצע.

ראשית, עלי להדגיש לכם שזה בעיקר עניין של חינוך!
ניתן לקחת גזע מאוד יצרי ולהתאים אותו לחיים בדירה, זה לא יהיה קל, אבל זה בהחלט אפשרי.
אותו הכלב לא יספק את יצריו ולא יממש את מלוא הפוטנציאל שבו, אך הוא יותאם לחיים בדירה.

העניין הוא לא אם אפשר להתאים כל גזע לחיים בבית הממוצע, כי זה אפשרי ע"י חינוך נכון כפי שהסברתי, השאלה המעניינת יותר היא איזה גזעים יתאימו יותר למשימה, חיים בבית ישראלי ממוצע?!
מי ידרוש מאיתנו פחות עבודה?!
איפה נקודת הפתיחה שלנו תיהיה טובה יותר??!

התשובה טמונה יותר בטמפרמנט וביצרים של אותם גזעים.
ככל שהגזע בעל יצרים פחות מפותחים, טמפרמנט קר יותר ואינטליגנציה נמוכה יותר, כך יהיה לכם קל יותר לגדל אותו בדירה.
גזעים, או כלבים ספציפיים שיענו על הדרישות הללו יהיו בנקודת פתיחה טובה יותר, בהשוואה לגזעים בעלי אינטליגנציה כללית גבוהה, יצרים מפותחים וטמפרמנט חם.

יש כלבים מסויימים שהם כ"כ רגועים שאין צורך לאלף אותם, יותר נכון לומר שפשוט אין עם מי לעבוד.
אלו הם כלבים שרוב הזמן יבלו בשינה עמוקה, או רביצה.
החיסרון הגדול בכלבים האלה, הוא שאם נדרש ללמד אותם פעולות מסוימות יהיה קשה יותר להפעיל אותם ונצטרך למתוח אותם לקצוות.

דוגמא לגזעים שבממוצע יהיה קל יותר לגדל בבית הישראלי הממוצע (כמובן שיש יוצא מן הכלל): דוג דה בורדו, בולמסטיף, אמריקן בולי, קינג צ'ארלס קווליר, שיצו, מלטז, בישון פריזה, בולדוגים למיניהם (לא מקוי עבודה), באסט האונד, דני ענק (כן כן, הוא כמו שטיח בבית), פודל טוי, סן ברנרד, ניופאונדלנד, דאקל, מסטיף אנגלי, צ'יוואווה ועוד…

המכנה המשותף לגזעים שצינתי זה העובדה שהם לא מחייבים את הבעלים להוציא המון אנרגיה ורוב היום הם יהיו עיפים ורגועים בבית.
אך עדיין זה לא אומר שלא צריך לחנך אותם או שהחצר האחורית שלכם תספיק להם במקום טיולים.
עוד דבר שחשוב לציין הוא, כלבים ספציפיים שיוצאים מן הכלל, תמיד יש כלבים כאלה, בכל גזע, כאלה ששוברים את הנורמה.

לסיכום, כל כלב יצטרך לעבור הכשרה לחיים בדירה, לכולם יש צורך בטיולים וחינוך, אך ישנם כאלה שנקודת הפתיחה שלהם טובה מזו של אחרים ולהפך.