עונת הרחצה החלה ממזמן ויש כ"כ הרבה אנשים שרוצים לקחת את הכלב לים, אך הכלב פשוט לא אוהב מים…
מה עושים?
לא תמיד זה פשוט להרגיל כלב למים ודרך כתבה זה עוד יותר קשה, אך אעשה מאמצים להסביר לעומק.

חשיפה –
בחרתי להתחיל כאן, כי בעצם פה מתחילה הבעיה.
כפי שאני מדגיש תמיד, בין הגילאים שלושה שבועות לארבעה עד ארבעה וחצי חודשיים, גורים נמצאים בשלב הקריטי ביותר בהתפתחותם, הם פתוחים לקבל מצבים חדשים ואף עצמים ובע"ח חדשים, ללא דעות קדומות.
לכן, נצלו את הגיל הזה, תחפשו את הגור למים בהדרגה.
תתחילו בגיגית מים פשוטה, פזרו בה חטיפים ללא מים, זאת כדי לצור רושם ראשוני טוב.
לאחר מכן, מלאו כוס מים (כן כן רק כוס).
תבחנו כיצד הגור מגיב ואם הכל בסדר מלאו עוד כוס.
בכל פעם שאתם ממלאים עוד כוס, הוסיפו חטיפים.
אין להאיץ בגור!!!
ישנם גורים שיתקדמו מהר ויש כאלה שלאט, כך או כך תנו לגור לקבוע את הקצב שבו אתם מתקדמים.
אם אתם מבחינים שהגור מתחיל להילחץ, אל תוסיפו עוד מים ופשוט תנו לו להתרגל לאט לאט תוך כדי עידוד בחיזוקים חיוביים.

*אין לחזק גור מפוחד! לא בליטופים ולא במזון (הוא גם ככה לא יצליח לאכול).

אם יש כלב בוגר ומאוזן שאוהב מים, ניתן להעזר בו גם כן כדוגמא אישית.

לאחר מכן חשפו את הגור למקורות מים קטנים ושקטים, ללא רעשים וללא גלים ולאט לאט תגדילו את כמות הגירויים ואת עוצמת מקור המים.

מה עושים כאשר יש כבר כלב בוגר שמפחד ממים?

כאן זה כבר יותר מסובך.
יש שתי אפשרויות:

1. הצפה –
עדיף להעזר בבעל מקצוע מיומן.
בהצפה אנחנו נותנים לכלב להתמודד עם המים במכה אחת ומראים לו שאין לו ממה לפחד.
אני ממליץ לכם לקחת את הכלב לטיול ארוך ומעייף מאוד כדי לעלות את חום גופו של הכלב.
לאחר מכן, תגיעו למקווה מים שקט, ללא רעש, גלים וכו..
הכניסו את הכלב למים והוא אמור להבין שהמים מקררים אותו.
החיסרון בדרך זו, שאם עושים את זה לא נכון, או שהכלב חרדתי יותר ממה שחם לו… אתם רק תחמירו את המצב!

2. חשיפה הדרגתית –
זהו תהליך ארוך יותר, אך כמעט ללא סיכונים.
בדיוק כפי שמפורט בתחילת הכתבה בחשיפת גורים.
בבסיס לחשיפה הדרגתית הוא לא להגיע לסטרס!
יש לעצור תמיד שלב עד 2 לפני שהכלב נלחץ.
לאורך כל הדרך יש לחזק את הכלב על התנהגות אמיצה ולהתעלם מפחד.
גם כאן, אסור להאיץ בכלב.
אני ממליץ מאוד לעייף את הכלב בטרם תתרגלו.
ובנוסף לכך, יש להפסיק את התרגול בכל פעם שהכלב מגיע לשיא ההתקדמות, זאת אומרת, אם הכלב פחד לאכול מגיגית ועכשיו הוא התגבר על הבעיה, תגמלו אותו כראוי וסיימו את המלאכה לעת עתה.
תמשיכו שוב רק לאחר מספר שעות.

הסיבה העיקרית לפחד ממים היא מחסור בחשיפה.
אך ישנם גם מניעים גנטים שיגרמו לכלב לאהוב או לשנוא מים.
לדוגמא, גזעים שונים אשר פותחו לעבודה בסביבת מים, כמו הלברדור רטריבר, הסטר האנגלי והאירי, כלב המים הפורטוגזי, הניופאונדלנד ועוד, יגיבו באופן טבעי, למים טוב יותר.
ישנם גזעים שיגיבו באופן אינסטינקטיבי בחשדנות גדולה יותר למים כמו למשל כלבים זעירים כגון פומרניין וכלבי שפיץ נוספים, פאג, צ'יוואווה ועוד… (תמיד יש יוצא מן הכלל!)

בהצלחה