עדכון לגבי פרננדו אל מטדור דל אירמה קורטו.

כיום, לאחר חודש וחצי של עבודה קשה הגעתי למצב שבו פרננדו עם ביטחון רב בכל מקום מחוץ לבית, אם זה בשדות, פארקים, מקומות הומי אדם בערים השונות, בחוות עם בע"ח, בגשם וברוח ועוד…
אבל הבעיה שזה רק עם רומן!
ללא רומן, יש מקומות שהוא בסדר איתם, יש מקומות שהוא רגיל אליהם ויש מקומות שהוא פשוט מפוחד.
יאמר לזכותו של פרננדו שהוא מתגבר על הפחדים שלו די מהר יחסית.

כרגע, אני עובד עם פרננדו לבד, בלי רומן, ממש עלינו שלב!
אני הולך איתו למקומות חדשים לבד, מאכיל אותו שם, משחק איתו, נותן לו הרגשה טובה.
כמובן שאני לא מתקן אותו, הוא לא יודע מה זה עונש, העולם ורוד מצידו והוא מתחיל להגזים מעט, אבל אני סופג כדי להגיע למטרה.

עוד דגש חשוב שהתחלתי לעבוד עליו, הוא הקשר שלו איתי.
אני משחק איתו המון, מלטף אותו בהשקעה רבה, מאכיל אותו רק מהידיים וכשהוא מחוץ לכלוב, הוא תמיד לידי ברצועה של מטר, בצד ימין.

בשעת האכלה, כאשר אני מגיש לו את המזון (הברירה הטבעית) הוא חייב להסתער על המזון!
אם הוא אוכל בהססנות, אני מיד מעלים את המזון, עד לארוחה הבאה, למחרת בלילה (אוכל פעם ביום).
אני מגוון את מקומות האכלה כל הזמן, במיוחד למקומות שמלחיצים אותו, כאשר אני והוא לבד, זאת כדי לפתוח אותו יותר לעולם וזה מתקדם מצויין.

לגבי רומן, אני נשבע שלא דמיינתי חיבור כזה.
אם אני מפריד בינהם ל – 5 דקות, כאשר יפגשו שוב תראו את ההתרגשות בין שניהם.

אני חייב לציין שמאוד התאכזבתי מבית הגידול, מהמחסור בחשיפה וחוסר לקיחת האחריות בנושא.
הכלוב הגיע מסריח, הוא היה סופר מפוחד, לוקח לו המון המון זמן להשתחרר וזה ממש לא מצדיק את המחיר.
בנוסף, התאכזבתי מאוד שבמקום להכשיר אותו למה שרציתי, עלי לשקם אותו ורק אז להתחיל, אבל זו המציאות ואיתה אני צריך להתמודד באש ובמים.

שבת שלום ובשורות טובות לכולם.