סטנדרט אמריקן בולי ADBA 2015

היסטוריה

הבולי האמריקאי פותח באמצע שנות ה90' על ידי מגדלים בשני צדיה המזרחי והמערבי של ארצות הברית.למטרה זו המגדלים השתמשו בקוי דם מסוימים של אמריקן פיטבול ADBA ו UKC, ובעיקר אמסטפים של ה AKC .

כלבים אלו היו ידועים לראשונה בשם "בולי טייפ" אמריקן פיט בול טרייר. ובמשך 25 השנים האחרונות, כלבים אלו עברו עידון וכן יוחצנ"ו ברחבי ארה"ב ובחו"ל.

מגדלי הבולי פיתחו זן זה עבור מבנה ומזג ייחודי, עד כדי כך שהוכרו כגזע נפרד מ ההפיטבול. כלבים אלו נרשמו 2004 לראשונה בתור בולי אמריקאי במועדון שהוקם עבורם עי המגדלים ABKC. ההשערות האחרונות קובעות כי גזע זה הושפע משמעותית על ידי מיזוג של גזעי בול אחרים לתוך מאגר הגנים שלהם, מה שגרם ל UKC להכריז על הבולי האמריקאי כגזע נפרד מהפיטבול ב -15 ביולי , 2013.

החל ממרץ 2015, כלבים המציגים מאפיינים פיזיים הייחודים לגזע האמריקן בולי,או שהם צאצאים של בתי גידול המנפקים שגרים המציגים מאפיינים פיזיים באופן עקבי של האמריקן בולי,נרשמים ב ADBA כ,אמריקן בולי.

אמריקן בולי -טיפוס-TYPE

מאחר והאמריקן בולי פותח מקווי דם מסוימים של פיטבול שעורבו עם אמסטפים שהשפעתם הייתה ניכרת משמעותית בגודל ובטמפרמנט, התרומה של הגזעים המייסדים הללו קריטית לאיזונו הכללי ולבריאותו והכרחית לשימור טיפוסים איכותיים של האמריקן בולי.

זה חיוני שהמראה הכללי של האמריקן בולי ימזג את האמריקן פיט בול טרייר ואמריקן סטאפורדשייר טרייר יחדיו. הכלבים צריכים להראות מוצקים,חזקים ושרירים עם ראש בלוקי, חרטום קצר ורחב עם מצח עמוק ומודגש ולחיים בולטות. האוזניים של הכלב, ניתן קצוץ או טבעי אין לכך חשיבות. כלבים עם חזות "טריירית" של הראש או הגוף, לא יתוגמלו בזירת התצוגה של הADBA.

צורת הגוף של הבולי אמריקאי היא מלבנית עם כתפיים וירכיים רחבות, חזה רחב, חביתי, עצמות כבדות עם כפות רגליים קומפקטיות.

האמריקן בולי הוא גזע עם פרווה קצרה מבריקה וזיפית, כמעט כל צבע או שילוב של צבעים מתקבל, למעט דפוס צבע מרל. כלבים עם דפוס צבע מרל לא יתקבלו לרישום ב ADBA עקב בעיות בריאותיות מזיקות הקשורות לדפוס צבע זה.

גזע זה פותח עבור מזג ייחודי. כלבים המוצגים לרישום ב ADBA חייבים להציג מזג נוח של ביטחון, חיוניות וערנות, יחד עם נכונות חזקה לקשר עם בעליהם. כלבים יהיו ידידותיים עם ילדים, זרים ובעלי חיים אחרים. תוקפנות אנושית או כלבית מכל דרגה או ביישנות קיצונית אינה אופיינית והיא בלתי רצויה בתוך גזע זה.

לא קיימת מגבלת משקל בסטנדרט של האמריקן בולי.שני טיפוסים יוכרו בלבד בידי מועדון ה ADBA הקלאסיק והסטנדרט.

הגובה בכתף לקלאסיק: 43-56 סמ

ולסטנדרד:41-50

קונפורמציה וניקוד:

תקן קונפורמציה

מראה כללי – 20 נק '

אפיון גזע:מוצק, חזק ,עבה גוף. הגזע הוא כבד וחסון עם שרירים מפותחים היטב. כלב בעל מראה של כוח רב לגודלו. הראש הוא ביחס לגוף על צוואר עבה המשתלב לתוך הגב עם קשת קלה.למרות שהוא כבד ושרירי, על הגזע להראות חיוניות ורצון לפעילות תחרותית ספורטיבית.

האמריקן בולי פותח להיות בן לוויה. עליו להיות ידידותי, בטוח, מלא חיוניות עם נכונות לרצות את בעליו.עליו להיות חברותי מראה ערנות ועניין בסביבה, אבל לא מראה שום תוקפנות כלפי כלבים אחרים או לבני אדם בזירת התצוגה.

פגמים: מראה צר "טריירי"בראש ובגוף. מבנה עצמות קל,שרירים לא מפותחים.

פגמים חמורים: כל הגזמה של כל חלק בגוף שיסכן את בריאות הכלב כגון: נשימה, תנועה או תפקוד פעיל של הכלב. תוקפנות כלפי כלבים. כל צבע או כל שילוב של צבעים הידוע בדפוס עם בעיה בריאותית – merle או לבקנות.

פסילה: תוקפנות כלפי אדם, כלב עם אשך תמיר או חסר או מסורס.

ראש, צוואר ושיניים – 25 נק '

ראש האמריקן בולי הוא מאפיין מפתח של הכלב. ככול שגזע זה כבד יותר, עם יותר מסת גוף, הראש גם יהיה גדול ורחב בהתאם, אבל תמיד ביחס לכל שאר הכלב. בכלב פרופורציונאלי יחסית, הראש יהיה 75% מרוחב הכתפיים.הראש צריך להיות עמוק עם מצח (סטופ) מודגש. לחיים בולטות וללא קמטים.האוזניים יושבות גבוה על פינות הגולגולת, קצוץ או טבעי- ללא העדפה. האוזניים לא קצוצות צריכות להיות קטנות בצורת חצי ורד.החרטום רחב ומפותח שיהפוך את האזור מתחת לעיניים ליותר רחב מהראש בין האוזניים.

לחיים מפותחות או "מילוי" תחת העיניים נותן תמיכה מבנית לשיני הכלב. החרטום הוא ריבועי כשהאורך מהמצח לקצה האף הוא כ65% עד 75% מאורך הראש. הלסת התחתונה מפותחת היטב, רחבה ועמוקה. קפלים רופפים יכולים לרדת מעט מתחת ללסת תחתונה, הלסת התחתונה נקייה וללא קמטים.

האמריקן בולי צריך להציג סט שלם של שיניים שלמות במרווחים שווים וללא שיניים חסרות.הניבים צריכים להיות רחבים בבסיס ומתחדדים לקצה.הניבים צריכים להשתלב האחד אחרי השני במנשך מספריים הדוק.

העיניים הן בגודל בינוני אובאליות או מעט עגולות.ממוקמות נמוך בגולגולת.צבע העיניים בהתאמה לצבע הפרווה. אסור שתהיה עדות לעפעפיים גלויות ואדומות.

צוואר: עבה ושרירי מאוד עד בסיס הגולגולת,בינוני באורכו.מוקשת ומשתלב עם גב הכלב.ההעור סביב הצוואר צריך להיות עבה ומשוחרר אך ללא קפלים מוגזמים.

פגמים:ראש לא בפרופורציה לגוף, חרטום קצר מידי,קפלים מוגזמים,לסתות חלשות ולא מפותחות,מנשך סנטרי,מנשך אפי,שיניים לא מסודרות ושוות,צבע עיניים לא זהה,עיניים כחולות,צוואר קצר מידי או ארוך מידי, צוואר חלש ולא שרירי.

חלק קידמי 15 נק'

לאמריקן בולי יש חזה רחב כשם שהוא עמוק, עם כלוב צלעות בולט ועגול.חלקו הקדמי אינו בולט יותר מקו הכתפיים והוא בקו ישר איתם.להבי הכתפיים או "הסקפולה" רחבות ושטוחות ונחות בזווית של 45-60 מעלות כלפי הקרקע.זה יאפשר שטח רחב לחיבור השרירים שנחוצים לחלק הקדמי השרירי והכבד של הכלב.עצם הזרוע צריכה להיות באותה זווית בכיוון ההפוך ושווה באורך לעצם הכתף כך שהמרפק יגיע לתחתית כלוב הצלעות.המרפקים צריכים להיות צמודים לגוף. כך שעצם הזרוע צריכה לנוע בקו כמעט מקביל לעמוד השידרה.

העצם הרגל הקדמית צריכה להיות עבה ומוצקה.אורך הזרוע הקדמית,ישתנה בין שני הטיפוסים של הגזע, הקלאסי והסטנדרט.

אורך האמה בקלאסי, צריך להיות שווה לאורך של עצם הזרוע,ולפיכך בקלאסי העמידה מלפנים ישרה. אורך האמה בטיפוס הסטנדרט, קצר יותר מאורך עצם הזרוע. בסטנדרט צפו מהחזית, הרגליים הקדמיות הן מעט בנפרד והם נראות מעט מוקשתות מלפנים.

הפיסות קצרות חזקות מופנות קדימה בזווית מתונה.הציפורניים ברגל הקדמית לא צריכות ליצור מגע עם הקרקע.

הרגליים האידאליות של האמריקן בולי צריכות להיות הדוקות כמו כפות הרגליים של חתול.עם רפידות עבות.

להבי הכתפיים רחבים ממוקמים על הגב וכלוב הצלעות המודגש עד למותניים.המותניים רחבות די שריריות ויחסית קצרות על מנת לשמש גשר להעברת הכוח מהחלק האחורי קדימה.

פגמים:חזה צר,חזה רחב מידי הגורם להפרעה בתנועת הגוף,רגליים קדמיות מקושתות.כפות רגליים עם אצבעות פתוחות, פיסות שוכבות,מרפקים פונים החוצה.

חלק אחורי 15 נק'

האגן של האמריקן בולי צריך להיות רחב,אורך בינוני ומשתפל מעט כלפי מטה כלפי בסיס הזנב.

עצם הירך ארוכה כמעט שוות אורך ל שוקה ובעלת זיוות בינוני.מספקת את שטח העצם שאליה מחוברים השרירים עבור המראה השרירי של האמריקן בולי.

העקבים עבים וקצרים עם מפרקים די כפופים. בתנועה העקבים ישרים ונעים במקביל האחד כלפי השני.השרירים מודגשים ודי מפותחים לאורך האגן.

פגמים:חלק אחורי גבוה מהחלק הקדמי,חלק אחורי צר,אגן שטוח וקצר,שרירים לא מפותחים,מפרק ישר חוסר זיוות,רגליים אחוריות פונות החוצה,פונות פנימה,רגליים מוקשתות.אצבע חמישית.

הקו העליון 10 נק'

המעבר החלק של הצוואר לתוך הכתפיים המשוכות אחורה קלות,והגב הרחב והחזק הנמשך לתוך המותניים הרחבות המשתפלות קלות לעבר האגן הרחב ועד בסיס הזנב. מראה מאוזן וישר המשתפל קלות בחלק האחורי.

כול סטייה ממראה זה, יאפשר לשופט להבחין בפגמים במבנה של הכלב.

פגמים: שקע ברור בין הכתפיים הניתן להבחנה מהצד כשמביטים על חלקו העליון של הכלב.

אגן מוגבה מעל גובה הכתפיים.

פרווה וזנב 5 נק'

הפרווה של האמריקן בולי היא עבה ורופפת סביב הצוואר והחזה והדוקה בחלקי גופו האחרים של הבולי.אין לעודד טיפוסים של בולי שיש להם קפלים מוגזמים בצוואר בלסת התחתונה ובחזה וכן קמטים בפנים.

הפרווה צפופה ומעט קשיחה למגע,ברק הפרווה מעיד על בריאותו של הכלב.

כול צבע או שילוב של צבעים של הפרווה וצבע האף מקובל.למעט צבעים שקשורים לבעיות בריאות (מרל או אלבינו) הזנב עבה בבסיסו ישר ללא עיקול ומתחדד לעבר קצהו.במצב נורמאלי הוא נח כלפי מטה בצורת ידית של משאבה.אורכו עד העקב.בתנועה הזנב יכול להיות בקו ישר עם הגב.כשהכלב מתרגש הזנב יורם גבוה יותר. אך לעולם לא יתעקל מעל הגב.

פגמים:קפלים מוגזמים,פרווה מקורזלת או גלית,זנב מתעגל מעל הגב,זנב קצוץ.

פגמים חמורים:צבע מרל(שיש) אלבינו(פרווה לבנה,עור וורוד,עיניים כחולות).

תנועה 10 נק'-

בטרוט התנועה של האמריקן בולי משדרת כוח וקורדינציה עם תנועה קדימה והדיפה מהחלק האחורי.בשל מבנהו הרחב יש לצפות מהאמריקן בולי לתנועה כפולה שהרגליים נעות בקו ישר מבלי שתורגש תנועה אינטנסיבית של הכתפיים.

פגמים:רגליים אחוריות נוגעות בקדמיות בתנועה,תנועה מוצלבת ברגליים האחוריות והקדמיות.תנועה מתנדנדת מצד לצד.

הבדלים בין הקלאסי לסטנדרט-

הטיפוס הקלאסי של ה ADBA גבוה יותר ובעל מבנה אתלטי ופחות מסיבי מהטיפוס הסטנדרטי.הם יותר זריזים מטיפוס הסטנדרט בשל מסת השריר הפחותה מהסטנדרט.הנקבות קטנות מעט מהזכרים של שני הטיפוסים,אך בכול מקרה הם אמורות להציג מסה של שריר ועצמות עבות.

שני הטיפוסים אמורים להציג מבנה פרופורציונאלי והתאמה בין האיברים השונים.דבר שיתרום לאיכות ואריכות הימים של הכלב ללא פציעות מיותרות.

.