נקודה למחשבה –

כיום, אני עובד כמאלף כלבים כמעט עשר שנים.
ישנן מספר שאלות, שאני נוהג לשאול את לקוחותי, בטרם אני מתחיל לטפל בבעיה שלשמה הגעתי.
כמעט בכל מפגש עם לקוחות חדשים אני קודם כל שואל:
"כמה טיולים הכלב עושה במהלך היום?"
"כמה זמן נמשך כל טיול?"
"וכיצד מתנהל הטיול?"

אני יודע בוודאות לזהות מתי האדם שעומד מולי מגזים ומקצין את דבריו ומתי הוא מדייק.
ולא, אני לא קורא מחשבות, אלא הכלב מספר על כך בבירור.
בממוצע, אנשים מוצאים את הכלב שלהם לטיול של עשר דקות בבוקר לעשיית צרכים, כעשרים דקות, עד חצי שעה בערב כאשר הם חוזרים מהעבודה ועוד טיול לפני שינה של עד עשרים דקות.
אם תחשבו, יוצא שכלב ישראלי ממוצע, יוצא מהבית במצטבר בין ארבעים דקות לשעה.
זאת אומרת שהוא בין עשרים ושלוש שעות ועשרים דקות, לבין עשרים ושלוש שעות, נמצא בבית בעצם….

הנתונים הללו בעצם דוחקים את הכלב לפינה, יהיה קשה מאוד למצוא כלב שלא יפתח בעיות התנהגות במצב שכזה.
מה גם שהכלב אינו ממצה את עצמו ובריאותו הכללית נפגעת.
לפעמים, הגברה של הטיולים וכתוצאה מכך פריקת אנרגיה מוגברת לכלב, לבדה, תפתור לכלב בעיות התנהגות רבות.

למה בחרתי דווקא עכשיו לעלות את הנושא הזה שוב?!
כיוון שעכשיו, רוב אוכלוסיית העולם יכולה להזדהות עם הכלב ולהבין על מה אני מדבר כל השנים….
אנשים סגורים בביתם עקב נגיף הקורונה, ההסגר בבית מטריף אותם, הם רבים יותר עם בני המשפחה, עושים מעשים משונים, מגיעים למסקנות שנובעות משעמום, מפתחים הרגלים מוזרים, אוכלים הרבה יותר, מעשנים הרבה יותר, הרבה יותר עצבניים וחסרי סבלנות כלפי הסביבה…
ממש לא רחוק מהכלבים שלכם.

אני מאוד מקווה שעכשיו תלמדו לקח ותפנימו את דברי.

בתמונה: הלני, הבת שלי ופרננדו יוצאים לטייל בשדות.
נדיר מאוד שהכלבים שלי לא מותשים בסוף היום!