מסטיף טיבטי מטיפוס דו קהי, במבט ראשון נראה שהדביקו לו פנים של גורילה חחחח

כתבתי לכם על הגזע, תהנו..

השם "מסטיף הטיבטי" הוענק לו מעצם העובדה שמוצאו של מסטיף זה הוא מהרי טיבט.

המסטיף הטיבטי הוא גזע מאוד פרמיטיבי, גם מבחינה פיזית וגם מבחינה מנטאלית והוא נחשב לאחד הגזעים העתיקים ביותר.
למרות הותק, הגזע נכנס "להיכל התהילה" רק בשנים האחרונות, כאשר יזם נדל"ן מצ'ינגדאו שילם 1.9 מיליון דולר עבור גור בצבע זהוב.
כמו שכבר צויין, הטיבטי כשמו, מגיע מטיבט, בדיקות DNA אשר נערכו בשנת 2,012 חושפות שגזע זה היה קיים כבר מלפני 5,000 שנים.

יעודו של הגזע משתנה לפי הטיפוס.
Tsang-khyi – הטיפוס הגדול יותר, שימש בעיקר כבן לוויה ושומר ראש של הנזירים הטיבטים הבודהיסטים.
Do-Khyi – טיפוס זה שימש למטרת שמירה על הצאן והרכוש של הנוודים הטיבטים.

משקל זכר הוא 45–72 ק"ג והנקבות מעט פחות 34–54 ק"ג.
גובה הזכרים בכתף הוא זכר: 66–76 ס"מ וגובה הנקבות: 61–71 ס"מ.

למסטיף הטיבטי יש פרווה צפופה, עבה וגסה, במהלך החודשים החמים של השנה הוא מחליף לפרוות קיץ, שהיא קצרה ודקה יותר.
מסביב לצוואר ולכתפיים יש לטיבטי רעמה עבה, בדגש אצל זכרים.
להבדיל מגזעים מודרנים יותר, מסטיף זה מחליף את פרוותו רק פעמיים בשנה – פרוות חורף ופרוות קיץ.
הוא כמעט ולא מנשיר את הפרווה העבה לאורך השנה פרט לעונות המעבר.
לפרווה יש מספר גוונים מצומצמים – שחור, זהוב, כחול וחום, עם או בלי סימני שיזוף מסביב לעניים ובחלק התחתון של הגוף.

ראשו של מסטיף זה הוא מסיבי מאוד, בעל קמטים וצורתו מלבנית ורחבה.
מבנה הגוף הוא שרירי וכבד, העצמות מאוד מפותחות וכבדות ביחס למסטיפים אחרים.
מבנה הזנב הוא אופייני לכלבי צאן, ארוך, בעל פרווה ארוכה ומסתלסל באלגנטיות מעל הגב.

המסטיף הטיבטי הוא בעל אופי מעט שונה.
הוא נוטה לעקשנות רבה ועצמאות.
הוא לא נוהג לרצות את בעליו ואם הוא חושב שהוא צודק הוא יעמוד על שלו.
יכולת החיקוי של גזע זה היא מופלאה, הוא פשוט יכול ללמוד מכלב אחר או מכם הבעלים, באמצעות צפייה בלבד.
בנוסף לכך, המסטיף הטיבטי ידוע בכך שהוא כלב של אדם אחד.
הוא יהיה רגיש מאוד לאותו אדם ולמצבי רוחו בפרט, זה אומר שאם אתם כועסים היום, הטיבטי יהיה מושפע מכך רבות.
גזע עתיק ועצמאי זה, הוא לא בחירה נכונה לבעלים שמעוניין ללמד את כלבו פקודות, אג'יליטי או כל ספורט כלבני אחר.
בחלק השני של אופיו של הגזע, נגלה שומר ומגן נהדר.
הטיבטי הוא שומר מטבעו, לכן חשובה החשיפה של הגזע כבר בגיל צעיר לאנשים, בעלי חיים וכלבים אחרים בפרט.
גזע זה יכול להסתדר ניפלא עם ילדים בוגרים שיודעים כיצד לכבד כלב, כמובן שלאחר חשיפה נכונה.

המסטיף הטיבטי לא דורש יותר מדי טיפול מבעליו, מלבד הברשה שבועית של הפרווה.
ברוב היום מסטיף זה ירבוץ מבלי לזוז יותר מדי, במיוחד בבגרות, אך יש לערוך לפחות שני טיולים ביום ( 30 דק' ) כדי לשמור על בריאות גופו ונפשו של הכלב.
בחודשים החמים חשוב לספק לטיבטי מקום מוצל ומים זמינים.
אך מנגד, בחורף, פרוותו של הכלב תגן עליו מפני הקור.

גורי מסטיף טיבטי גדלים מהר מאוד, השלד שלהם גדל בצורה מהירה בהרבה ביחס לגדילת השריר שתומך בו.
לכן, לא מומלץ להעמיס על גורים כאשר עוסקים בפעילות גופנית ובנוסף לכך חשוב לשמור על דיאטה נכונה.

גזע זה לא מתאים לכל אדם.
בבגרות, הטיבטי ידרוש בעלים שלוים ואסרטיבים כדי לשגשג בבית עם משפחה.
כמו שכבר צויין לעיל, כלבים אלו נוטים להיות עקשנים ואף אגרסיבים כתוצאה מטריטוריליות, לשם כך נחוץ אדם אשר ידרש לשלוט היטב בכלבו, מה גם שהם כלבים גדולים ובעלי עוצמה.

המסטיף הטיבטי לרוב בריא וללא בעיות בריאותיות אופיניות, אך כמו כל גזע גדול הוא יכול לסבול מהבעיות הבאות: Canine Hip Dysplasia, Elbow Dysplasia, Panosteitis, Osteochondrosis Dissecans, Canine Inherited Demyelinative Neuropathy, Autoimmune Hypothyroidism.

נקודות ציון חשובות –

• המסטיף הטיבטי נראה כמו דובון קטן וחמוד כאשר הוא גור, אך תמיד תזכרו שהוא גודל והרבה, לכן חישבו טוב אם גזע זה מתאים לכם.

• המסטיף הטיבטי לרוב פעיל בשעות המוקדמות של הבוקר, או בערב, כשמזג האויר נוח, אם השעות הללו לא מתאימות לכם, כנראה שזהו לא הגזע המתאים עבורכם.

• גזע זה לרוב רגוע מאוד בתוך הבית.

• בניגוד לכלבי צאן אחרים, הטיבטי מתאים מאוד לגידול בדירה, הוא שימש בעבר גם ככלב לוויה.

• בגלל האופי ההגנתי שלו, רצוי לגוון במסלולי הטיולים בחוץ, הוא יכול לפתח אליהם בעלות ולהיות באזורים אלה מאוד אגרסיבי.

• המסטיף הטיבטי הוא גזע אינטילגנטי, עקשן , עצמאי ורגיש מאוד למצבי רוחו של הבעלים, חשבו פעמיים לפני שתכעסו על מישהו ליד הכלב.

• לא מומלץ להשאיר מסטיף טיבטי מחוץ לבית בלילה, הם הופכים לחשדנים מאוד וכתוצאה מכך הם ינבחו על כל דבר שנראה עבורם כחשוד.

• פרוותו של הטיבטי מתחלפת פעמיים בשנה באופן אינטנסיבי.

• המסטיף הטיבטי דורש חשיפה נוקשת לעולם מגיל צעיר ואין להפסיק לחשוף אותו לכל אורך חיו.

• המסטיף הטיבטי לא מתאים לבעלים ביישנים, לא מנוסים, או קצרי רוח.

• הטיבטי יכול להיות כלב נפלא עם ילדים בוגרים ( 12+ ), אך אל תבקשו ממנו להיות נחמד לחברים הזרים שלהם.

המסטיף הטיבטי הוא גזע עתיק מאוד אשר מגיע אלינו מהרי טיבט.
ממצאים גנטים מוכיחים את עמידותו של הגזע ומעידים על כך שהוא היה קיים מלפני 5,000 שנים.
הטיבטי פותח לשני טיפוסים עיקריים:
Do-Khyi – טיפוס זה חי בכפרים, או שנדד עם הנוודים ותפקידו היה כשומר ומגן על הצאן ושאר חיות המשק מפני טורפים.
Tsang-khyi – הוא הטיפוס הגדול והמוכר יותר, הוא משמש כשומר ראש ובן לוויה של הנזירים הבודהיסטים הטיבטים – כמעט ובלתי אפשרי להשיג כלב מקוי הדם השמורים של הנזירים הטיבטים.

מעט מאוד ידוע על הגזע הטיבטי הנ"ל מלפני שנת 1800.
בשנת 1800 קפטן סמואל טרנר ( היה קצין בריטי בחברת הודו המזרחית, אך התפרסם בעקבות נסיעתו לטיבט ) ציין בספר הזכרונות שלו את "הכלבים הענקיים" אשר ראה בביקורו הראשון בטיבט, אך מעבר לכך הוא לא נתן עליהם פירוט נרחב.

בשנת 1847, הכלב הראשון מטיבט יובא לאנגליה וניתן למלכה ויקטוריה במתנה מהנרי הרדינג' (סגנו של מלך הודו).
בשנת 1873, מועדון הגזע האנגליה הוקם ומסטיף הטיבטי ניכנס באופן רשמי לספרי הרבעה כמסטיף הטיבטי.
בשינת 1874, הנסיך מוויילס, שמאוחר יותר הפך למלך אדוארד שביעי, ייבא עוד שני מסטיפים טיבטים לאנגליה והם הוצגו בשנת 1875 בארמון אלכסנדרה.
המסטיף הטיבטי המשיך להיות מיובא מדי פעם לאנגליה ואירופה בכלל.
מלחמת העולם השנייה שמה קץ לרבייה עד שנת 1976 שמגדלים אנגליים החלו לייבא כלבים מחדש.

כיום ניתן להשיג את הגזע בלא מעט מקומות בעולם, אך את קווי הדם המסורתיים של נזירי טיבט כמעט ולא ניתן למצוא באף מקום.