מה הופך גזע כלבים, או כלב ספציפי, לכלב משפחה טוב?!
יש לא מעט סטיגמות על גזעים מסוימים בקרב הציבור, כמו למשל שגולדן רטריבר הוא כלב משפחה מצוין, אבל רוטווילר הוא "מסוכן", בוקסרים אוהבים ילדים, אבל פיטבולים לא…
החלטתי לעשות לכם סדר בראש ע"פ ניסיוני האישי –

כיוון שכלב מורכב בעיקר מגנטיקה, (70%) אז קודם כל נתרכז בגזעים השונים.
ישנם כ"כ הרבה גזעי כלבים שפותחו למטרות שונות.
ע"פ יעוד הגזע, ניתן להסיק מסקנות לגבי תפקודו בקרב החיים במשפחה נורמטיבית.
למשל, גזעי ציד ממשפחות הרטריברים, המצביעים וכלבי הריח, פותחו במקור לתמוך ולעזור לציד ביום העבודה ולאחר מכן לחזור לבית ולחיות לצד המשפחה.
כלבי קרבות כמו האמריקן פיטבול טרייר, פותחו כדי להילחם בזירה, אך אסור היה להם להפגין אגרסיביות כלפי אדם.
כלבים כמו קאנה קורסו ומסטינו נפוליטנו היו שומרים על משפחותיהם ברחבי איטליה בעבר, הם היו צריכים להיות מאוד סבלניים כלפי בני הבית אך מאוד מגוננים כלפי חוץ.
מנגד, היו כלבים שפותחו מלכתחילה להיות אגרסיביים כלפי אדם, או חסרי סבלנות כמו הפילה ברזילרו, שמטבעו שונא אדם, כיוון שפותח כדי "לצוד" עבדים ואסירים נמלטים.
גם המלינואה המודרני והרועה גרמני מקו העבודה עשו הסבת מקצוע כדי לשרת בכוחות הביטחון והם לא מגלים יותר מדי סבלנות כלפי אנשים.

על אף יעודם השונה של הגזעים השונים, אני נוהג לחפש תכונה מאוד ספציפית בכלבים ספציפיים או בגזעים שונים והיא ההתמודדות במצבי לחץ.
בעצם מה שאני רוצה לראות הוא עד כמה הכלב יציב מנטאלית כאשר משהו לא מתאים לו
ותאמינו לי, אפשר לראות את זה בגיל חודשים פחות או יותר, כבר הוכחתי את זה לכמה לקוחות בעבר.

תשימו לב כיצד הכלב שלכם מגיב כאשר משהו לא מוצא חן בעיניו, האם הוא נושך?
האם הוא בורח?
האם הוא קופא ונסגר?

ככל שהנטייה הטבעית של כלבכם היא לנשוך בשעת מצוקה, כך הוא בנקודת פתיחה גרועה יותר בכל הקשור למדד של "כלב משפחה יציב".
ישנם גזעים שבאופן כללי מאופיינים בהתנהגות כזו, כמו מלינואה, רועה הולנדי, כלבים ממשפחת השפיץ ומיני טריירים שונים, אך אין זה נכון להכליל את כולם ואני ממליץ לבחון כל כלב בנפרד בכל אופן.

אם הכלב נוטה לברוח במצבי לחץ, זה מצוין, אך חשוב לבדוק מה קורה כשאין לאן לברוח.
האם הוא יתקוף?! או שיקפא?!

וכפי שכבר הבנתם, כלבים שנוטים לקפוא על מקומם במצבי לחץ, הם יהיו הנוחים והבטוחים ביותר לחיי משפחה, הסיכוי שינשכו הוא נמוך ביותר!

עוד מדד שצריך ליחס לו חשיבות, הוא עד כמה הכלב הוא הישרדותי ומגונן על משאביו.
כלבים הישרדותיים עלולים להיות מאוד אגרסיביים כלפי מזון (לעיתים גם מים) חפצים שונים וטריטוריה.
ניתן לראות גור רכושני כבר בגיל צעיר מאוד.
קל וחומר שמדובר בכלב בוגר.

עוד דבר לפני שאסכם את הכל, באופן חד משמעי, אני יכול לומר לכם שנקבות לא מעוקרות נוחות יותר באופן טבעי לגידול בחיק המשפחה.
למה לא מעוקרות?! כי העיקור משבש את המערך ההורמונלי בגופה והופך אותה לרוב לזיכרית יותר.

לסיכום.
קודם כל עליכם להבין שהכל מתחיל ונגמר בחינוך ובחשיפה של הכלב!
אבל, נקודת הפתיחה תיהיה טובה יותר לנקבות לא מעוקרות מגזעים רגועים יותר ופחות לחוצים מטבעם.
אני יכול למנות כאן מספר גזעים שיהיו נוחים יותר ככלבי משפחה כמו, בולדוגים למיניהם, פיטבול, סטאף אנגלי, אמסטף, דוג דה בורדו, קאנה קורסו, בוקסר, דני ענק, לברדור ועוד…
אם יש לכם שאלות לגבי גזע מסוים, אתם מוזמנים לשאול בתגובות.