מדי יום אנשים מספרים לי כמה שהכלב שלהם הוא גדול, או שהיה להם כלב גדול, או שהיה לו ראש גדול, או חלק כזה או אחר בגוף שהיה גדול….
אנשים נוטים להלל כלבים גדולים, כאילו זה קנה מידה לכלב איכותי.
נכון, גם אני נפלתי בזה בתחילת דרכי, לפני קרוב לעשר שנים, אבל עם הזמן למדתי שהגודל ממש ממש, אבל ממש לא קובע!
יש לו חשיבות רבה במקרים מסוימים ואין לזלזל בו, אבל הוא לא המדד העיקרי.
אז מה היא המדד העיקרי?
כדי לתת תשובה מדויקת, עלינו לשאול קודם: לאיזו מטרה הכלב מיועד?
כלב בית?
כלב תערוכות?
כלב עבודה?
אם עבודה, אז במה?
בכלבי בית, החשיבות הגדולה היא קודם כל הטמפרמנט של הגזע, עליו להיות נוח, חברותי ואוהב.
אחרי זה, הויזואליות אשר כוללת בתוכה גם גודל, צורה, צבע, אורך פרווה ועוד, בהתאם לטעם האישי של הבעלים.
בכלבי תערוכות, כל עוד אין אופי אגרסיבי באופן קיצוני, החשיבות העיקרית היא דווקא הצורה של הכלב (קונפורמציה) אך היא נקבעת בהתאם לסטנדרטים של הגזע מקו התערוכות ולא ע"פ הטעם האישי של המגדל.
בכלבי עבודה, הדבר הוא שונה.
בראש ובראשונה מחפשים טמפרמנט.
זה לא משנה מה יעוד הגזע, קודם בודקים עם אופי הכלב (כלל בתוכו גם יצרים) מתאים למשימה.
לאחר מכן, בודקים את הקונפורמציה, זה אומר מבנה גוף שתואם את סוג העבודה שהכלב צריך לבצע.
לא היינו רוצים שלדוגו ארגנטינו שלנו, שהולך לצוד חזירים, תיהיה קונפורמציה שמותאמת לגרירת עגלות בהרים, למשל.
אז מתי הגודל משחק תפקיד?!
בכלבי בית, זה בהתאם לטעם המגדל.
בכלבי תערוכות, המטרה היא להיות קרוב יותר סטנדרט של הגזע, ככה "שגדול מדי" הרבה פעמים חורג מהתקן.
בכלבי עבודה, רק כאשר האופי וקונפרמציה מותאמים ב 100% למשימה, הגודל יתחיל להשפיע, לטובה או לרעה.
בתמונה אתם יכולים לראות רועה אסייתי ענק.
המון אנשים יתלהבו מהגודל אבל בפועל, זהו כלב עייף ומגושם שלא יצליח למלא את ייעודו של הגזע.
מה גם שהוא לא ממש יאריך ימים.
מנגד, יש אנשים שמאוד ירצו כלב כזה כדי להפגין נוכחות.
