מדוע הפוינטר מצביע?

הפוינטר (שפירושו באננלית מצביע) הוא גזע מיוחד ממשפחת כלבי הציד, הצד בעזרת חוש הריח.
כאשר הוא מבחין בטרף מוסווה הוא קופא במקומו ומאמץ תנוחת "הצבעה" משונה מאוד. הוא משפיל את ראשו ומותח את צווארו קדימה. זנבו מזדקר בנוקשות מאחוריו בתנוחה אופקית ואחת מרגליו הקדמיות מורמת באוויר, כאילו נעצר בעודו הולך.
הוא עומד מבלי לזוז כאילו והיה פסל והוא ישאר כך זמן ממושך מאוד.
רק רעד קל בזנב (בעיקר), מסגיר את ההתרגשות והמתח העצומים ששרויים בגופו באותו הרגע.

פוינטר אחד, על-פי הטענה, נשאר כך מספר שעות, אך בציד רגיל שוברים עד מהרה הצידים המתלווים לכלב את הקסם, כשהם יורים בטרף ממקום המחסה, הדבר משחרר את הכלב מהצבעתו ומעקב אחרי ריחות מתחיל מחדש.

לפעמים מופעלים שני פרינטרים כצוות.
כלב אחד יכול להראות את כיוונו של הטרף החבוי בעזרת זווית הצבעתו, אך הוא אינו יכול לציין את המרחק.
שני פוינטרים, המתמקדים על אותו טרף משני כיוונים שונים, "משרטטים" לציידים מעין הערכת מצב מדוייקת ומציינים גם את הכיוון וגם את המרחק וכך מאתרים בדיוק רב את מקומו של הקורבן.

התנהגותו של הפוינטר בזמן הציד נראית מלאכותית מאוד, אך היא אינה כזו.
בטבע, כשזאבים מבחינים לראשונה בריחו של טרף, קופאים החברים המובילים בלהקה על מקומם ומכוונים את גופם בנוקשות אל מקור הריח.
החברים האחרים בלהקה באים בעקבותיהם, ומנסים לעלות על עקבות הריח בעצמם.
ישנה הפוגה קלה, עד שכולם מתמקדים על ריח הטרף, ואז הם פותחים בשלב הבא בתהליך הציד שלהם.
"הפוגה זאבית" זו היא בעצם הפעולה שמבצע הפוינטר.
הדבר המוזר "והמלאכותי" היחיד בכל הסיפור, הוא משך הזמן שבו הפוינטר מבצע את ההצבעה.
בעצם הארכה זו של הפעולה היא התמחותו המיוחדת של הגזע ולא ההצבעה עצמה, שכן עוד גזעים רבים וגם זאבים כפי שציינתי לעיל עושים זאת.