מדוע הכלב מכנס את זנבו בין רגליו בשעה שהוא מפחד?

אני מניח שאין מגדל כלבים שלא נתקל בשפת גוף שכזו: הגוף מקובץ, המבט מושפל והזנב מכונס בין הרגליים האחוריות…
כדי לגלות את התשובה לשאלה, כרגיל, אתם חייבים לצאת מהמשבצת האנושית ולחשוב כמו כלבים, לנסות ולראות את העולם מנקודת מבטו של הכלב.

עולם הכלבים הוא עולם השרוי בריחות רבים, בעצם 60% ממוחו של הכלב נשלט ע"י חוש הריח ורק 20% ע"י חוש הראייה.
התשובה לשאלה לא טמונה בזנב עצמו, אלא במה שמתחתיו.
כאשר כלב מפוחד מכנס את זנבו בין רגליו, הוא בעצם חוסם את בלוטות הריח שממוקמות סביב פי הטבעת שלו.

כאשר שני כלבים ממעמדות גבוהים נפגשים, הם מגביהים את זנבותיהם כדי לחשוף את הבלוטות האלה בגאווה, הם בעצם מדגישים את הריח שלהם = מבליטים את עצמם.
מכיוון שבלוטות פי הטבעת מפיקות ריח חזק ואינדיבידואלי, כאשר הכלב "מחביא" אותן מפני כלב אחר, דבר זה מקביל לאדם מפוחד אשר מסתיר את פניו מפני אנשים אחרים.

באינטראקציה בין הבעלים לכלב אין חשיבות עליונה בכל הקשור לעולם הריחות, מכיוון שלעולם לא נצליח להבין זאת, אך כאשר שני כלבים נפגשים לטקס חברתי כמו רחרוח הבלוטות האנליות שממוקמות באחוריו של הכלב, יש לכך חשיבות רבה.
טקסים חברתיים בעולם הכלבים שומרים על המעמדות השונים בין פריט לפריט וכך אותם כלבים נמנעים ממריבות ופציעות מיותרת.