לפני שנה וחצי קיבלתי שיחת טלפון מחבר ותיק, שאמר לי שלמשפחה של החברה שלו יש כלב מגזע האסקי סיבירי צעיר, שממש ממש פוחד לעלות או לרדת במדרגות של הבית שלהם, לכן הם מרימים את הכלב לקומה השניה של הבית וכך גם בחזרה למטה.
ככה זה קורה בין שלוש לארבע פעמים ביום וזה מאוד קשה ומכביד על בני הבית, במיוחד שהוא גדל כל הזמן ומתחיל להיות לו לא נעים כשמרימים אותו.

קבענו פגישה, מסתבר שהם עבדו עם מספר מאלפים לפני, הם ניסו לעשות לכלב שביל של "עמי ותמי" לאורך המדרגות אבל זה לא צלח.
שאלתי: האם הכלב פעם נפל מהמדרגות, או שחווה חוויה לא נעימה?!
הם ענו: כן, אבל זה היה ממש ממש מזמן, כשהגור היה רק בן חודשיים, הוא בטח לא זוכר.
הסברתי שהוא ועוד איך זוכר ובגלל שזה קרה בתקופה הקריטית לחיו (3 שבועות, עד ארבעה חודשים) זה יצר לו טראומה קשה.

הפתרון –
לקחתי את הגור וקשרתי אותו לרצועה, משכתי אותו בצורה אינטנסיבית מתונה עד שמכורח הנסיבות לא היה לו אפשרות ללכת לאחור, אלא רק לעלות במדרגות.
חילקתי את המדרגות לארבעה חלקים, כאשר בסיום כל חלק הכלב קיבל חטיף שווה ובסוף המדרגות הכלב קיבל פי 3.
כך גם עשיתי בירידה.
חזרתי על הפעולה בערך 6/7 פעמים עד שהוא התחיל לעלות בעצמו כדי לקבל את הפרס.
הבעלים תרגלו גם כן מספר פעמים והבעיה נפתרה כאילו ולא הייתה.

מה היה לנו כאן?
הגור חווה פחד עז בגלל המדרגות ופשוט נמנע מהם.
הבעלים נכנעו ללחץ של הגור כאשר הוא התנגד ואף טיפחו את הפחד ע"י מתן חיזוקי חיובים בשעה שהכלב פחד.
אני קבעתי לכלב עובדה,"אתה עולה" וכשהוא עלה הוא תוגמל בפרסים שווים.
לאחר ההתנסות של הכלב שוב ושוב, הוא הבין שאין סכנה, אלא רק חיזוקים.

כיום הוא עולה ויורד באופן חופשי.

*לא לנסות לבד בבית.