לפני קצת יותר משנתיים, פנה אלי בחור מאוד נחמד מאזור מרכז הארץ וסיפר לי שהוא קנה גור מגזע אקיטה אמריקאי והוא מעוניין לאלף אותו.
את האמת, יש לי המון נסיון עם הגזע הנ"ל, כיוון שהוא מאוד נפוץ בארצנו, בעיקר עקב המראה החיצוני שלו, פחות בגלל הטמפרמנט.
קבענו פגישה, הגעתי וראיתי גור צעיר מאוד, חסר חינוך, אבל בעל פוטנציאל.
אותו בחור הסביר לי מה הם היעדים שלו, מה הכי דחוף לו בתהליך וכמה זמן פנוי יש לו להקדיש עבור זה.
בניתי לנו תוכנית עבודה כללית והתחלנו לעבוד.

תחילה התמקדנו בהרגלה לצרכים והפסקת הנזקים בבית.
כמו כן גרמנו לו להפסיק ולהציק לחתול שהתגורר איתם ואז התחלנו לעבוד על פקודות.
הכלב בגיל ארבעה חודשים ידע את הפקודות הבאות: עמוד, שב, ארצה, מבלי לזוז מאותם מצבים.
הוא ידע רגלי בצד ימין, שמאל ובין הרגליים כלל ללכת לאחור וידע את הפקודה אלי.

מבחינת האופי, הוא היה מאוד נחמד לבני אדם ובע"ח באופן כללי, כלל כלבים.
הוא לא היה מסורס ולא חתר למריבות.
אם זיכרוני אינו מטעה אותי, ערכנו 6 או 7 מפגשים סה"כ.
אני זוכר שיום אחד פגשתי את אותו הכלב בזמן שיעור עם אדם אחר ואותו אקיטה, שכבר נשק לגיל שנה כ"כ התרגש לפגוש אותי עד שהוא עשה פיפי מהתרגשות והתחיל לקפץ ברחוב, הוא פשוט היה כלב מושלם במיוחד כאשר הוא מגיע מגזע כ"כ קשוח ועקשן.

לאחר מספר חודשים, לצערי הרב, נודע לי שהכלב מת, הבעלים שלו קיבל שיחת טלפון מאחד השכנים בטענה שהכלב זרוק על הרצפה מתחת לבנין כאשר הוא ללא רוח חיים.
מברור קל שנערך, עלה כי הכלב קפץ מהמרפסת, אף על פי שהיא הייתה גבוהה!
הלב נשבר, כ"כ אהבתי אותו והסוף הרע הזה באמת שבר את ליבי
אני חייב לציין שהוא היה אחד מכלבי האקיטה האמריקאי המאולפים ביותר שפגשתי, פעם אפילו העלתי סרטון שלי איתו כשהיה גור צעיר בזמן ההכשרה….