לפני חודשיים בערך, התבקשתי ע"י לקוח, לאלף לו זוג כלבי רועה גרמני מקו דם תערוכות, לשמירה על שטח ענק, של 7 – 10 דונם פחות או יותר.
הגעתי לשטח, ראיתי את הכלבים וקבעתי באופן חד משמעי שזוג הכלבים אינם מתאימים לעבודה, עקב מזגם הנוח.
כתוצאה מכך, החלטנו להוסיף להם, כלב אגרסיבי וחשדן, אשר יעורר את הכלבים הרדומים וכמובן ישמור בעצמו.
הרעיון שלי היה להביא כלב בר (כנעני/כלב פריה), בעדיפות לאחד כזה שנזרק מהבית ומועמד להמתה עקב מזגו ההישרדותי והאגרסיבי ומניסיון, יש לא מעט כאלה.
אגב, אם תחשבו על זה לעומק, תגלו כי לכלב כזה עדיף לפרוח בדבר שהוא כ"כ טוב בו, שמירה, מאשר להיות כלוא בתוך הבית כל היום ושהבעלים יצטרכו "לשבור" לו את האופי החשדן והאגרסיבי, רק כדי שיצליח לחיות חיים עירוניים שאינם מתאימים לו מלכתחילה.
הצעד הבא היה לפנות לעמותות שונות ואנשים פרטיים "שמצילים" כלבי פרא ובנוסף, פניתי גם לכלביות שהן בעצם התחנה האחרונה, לפני סם המוות.
מכיוון שאני המון שנים בתחום, יש לי לא מעט קשרים, אז ניסיתי לנצל אותם ופניתי לאנשים שעזרתי להם רבות בעבר, אבל כולם סגרו בפני את הדלת, כששמעו שצריך כלב אגרסיבי לשמירה.
אז אמרתי לעצמי שצריך לשפוט אותם לכף זכות, אולי הם בעצם רוצים לתת לאותם כלבים עוד צ'אנס (למרות שהסוף ידוע מראש).
אז פניתי לכלביות שמרדימות כלבים עקב חוסר עניין של אנשים באימוצם.
ביקשתי כלב אגרסיבי שמועמד להמתה, בתגובה אמרו לי: אנחנו לא נותנים כלבים לשמירה".
אני ביקשתי להבהיר -"לשמירה לא, אבל להרדים את הכלב כן?".
הם ענו לי: "כן, זה המצב וניתקו".
אתם מבינים את הצביעות של חלק מהעמותות?!
להמית את הכלב זה בסדר ואף מקובל, אבל לתת לכלב שטח חופשי בסביבות העשר דונם זה לא בסדר….
אגב, בנוסף לשטח הגדול וההזדמנות לחיות, הכל יקבל אוכל טבעי של הברירה הטבעית, טיפול רפואי, טיפול נגד טפילים, יחס והמון אהבה מבעלי השטח, שהוא באמת אדם שאוהב בע"ח ואף משקיע בכלבים שברשותו על אף שהם תחת תפקיד של שמירה.
אחר כך מפרסמים פוסטים על כלבים שרוצים להמית, בזמן שיש מי שיאמץ אותם.
עוד יותר מרגיז, שהם דוחפים את אותם כלבי פריה לזוגות צעירים ומשפחות עם ילדים, שאין להם מושג מה נפל בחלקם ובמקום לקבל חבר לחיים, הם מקבלים חיה חששנית ואגרסיבית שכל הטיפול שלה, בגדר שיקום האופי האגרסיבי שמאפיין אותה.
