למצע שעליו הגור הצעיר עושה את צרכיו חשיבות עליונה.
שכן, כאשר הגור יגדל הוא יחפש את הריח המוכר שוב ושוב כדי לעשות את צרכיו.

בטבע, לאחר שאמא כלבה מפסיקה לאכול את הצרכים של גוריה, מתרחקים הגורים ממקום המרבץ שלהם בערך 5-10 מטר ושם עושים את צרכיהם.
בטבע, כמו בטבע, המצע הוא חול, צמחיה או דבר טבעי אחר.

הכלב מתוכנת לחפש מצע טבעי מכיוון שהוא שייך למעגל הקסם שהטבע בנה עבורו:

הכלב עושה צרכים – – הצרכים מדשנים את האדמה – – הצמחים גדלים מהר וטוב יותר – – בעלי חיים צמחוניים נזונים מאותם צמחים – – הכלב/זאב נזון מאותם בע"ח ושוב ושוב ושוב…

הסביבה הביתית הורסת לנו את מעגל הקסם וכך משבשת לנו את הכלב.
הריצוף בבית הוא לא טבעי עבור הכלב, לכן המון כלבים מחפשים מצע טבעי יותר, כמו שטיחים, ספות מבד, מיטות וכו…
יותר גרוע, הווטרינר שאוסר על המגדל להוציא את כלבו מחוץ לבית בחודשים הראשונים והקריטיים בחיו, בעצם גורם לכלב להתרגל לעשות צרכים על ריצוף לא טבעי עבורו וכך יהיה קשה יותר לגמול את הגור מצרכים ואולי הוא גם יתרגל באופן תמידי לעשות על ריצוף.

כאשר אתם גומלים גור צעיר מעשיית צרכים בבית, רצוי מאוד להעזר בפדים יעודיים לעשית צרכים ולא עם עיתונים, מהסיבה שהעיתון הוא ממש לא טבעי עבור הכלב שלכם.

לקוחות אשר פונים אלי כאשר הם מאמצים גור כלבים חדש והם אכן עושים את כל מה שאני מעביר להם בשיעור, כלביהם יגמל מצרכים בבית עד לגיל 3 וחצי חודשים מקסימום!
רוב האנשים שבוחרים לעשות זאת בעצמם מסיימים עם התהליך אחרי גיל 5 חודשים ואף הרבה יותר, אם בכלל.