לא פעם אנשים שואלים אותי "איזה גזע יתאים לגידול בבית עם הכלב שלנו מגזע X?"
התשובה מעט מורכבת ואסביר מדוע:

כאשר מדובר בכלבי עבודה, יש להתאים בין הגזעים השונים ככה שהם יפצו אחד על השני בזמן העבודה.
לדוגמא: כלבי הקונהאונד יודעים לאתר את הטרף באופן מושלם באמצעות חוש הריח המפותח שלהם, הם גם מתמחים במרדף עיקש ולא יוותרו לקורבן בזמן שהוא נס על נפשו.
אבל הם לא יודעים לתקוף כמו שצריך ואין להם מספיק אומץ ויכולות לסיים את העבודה, לכן תמיד תראו בתוך חבורה של כלבי קונהאונד כלב אחד שתופס את תפקיד הקאצ'ר והוא יהיה מגזע או תערובת של גזעים אשר משלימים את הקונהאונד כמו למשל, דוגו ארגנטינו, פרסה קנריו, באנדוג, פיטבול ועוד.
אותם כלבים לא יהססו לרגע אם לתקוף את הקורבן והם למעשה משלימים את הקונהאונד והוא אותם.

דוגמא נוספת היא מעולם כלבי השמירה, כאשר שמים כלב חזק וגדול ממדים כדי שישמור על שטח מסוים, לעיתים נתקלים במעט אדישות מצד "המוציא לפועל", לכן נוהגים לשים לידו כלב חשדן ונבחן, לרוב גם זריז רגליים, זאת כדי שיעורר את הכלב הגדול ואף יצליח לעכב במעט את הפולש בזמן שהכלב החזק מגיע לסיים את המלאכה.

כשמדובר בכלבי בית, אין חשיבות בהשלמה של תפקידים שונים כיוון שהכלבים אינם עובדים, אבל יש חשיבות מבחינת תקשורת!
חלק מהתקשורת של הכלבים זה עם זה לעיתים כרוכה בנשיכות אזהרה כדי לסמן את הגבול זה לזה.
לדוגמא: אם כלב דומיננטי ישן וכלב כנוע נכנס לכלב הדומיננטי למרחב האישי, הוא מסתכן בנשיכת אזהרה.
או למשל כאשר כלב אוכל עצם וכלב אחר מנסה להתקרב ולקחת את השלל, אף הוא מסתכן בנשיכת אזהרה (ולעיתים מעט יותר).
כאשר יש התאמה בין שני הכלבים מבחינת גודל, לא אמור להגרם יותר מדי נזק, אם בכלל, אבל אם מדובר בכלב מגזע בינוני עד ענק, אל מול גזע מיניאטורי, סביר להניח שנשיכת האזהרה, שהיא חלק בלתי נפרד מעולם הכלבים, תהפוך פתאום לקטלנית!

אני מכיר סיפור שכלבת קאנה קורסו שבסך הכל רצתה לומר לכלב הפומרניין של המשפחה לא להתקרב לה לצעצוע שלה, וזה נגמר במוות בשוגג לפומרניין השברירי.
לכן, אם אתם מעוניינים לגדל מספר גזעים יחד בבית, עדיף שהם לא יהיו בפערים גדולים מבחינת הגודל הפיזי שלהם ולא יהיה בינהם הפרשי כוחות קיצוניים.

בתמונה: ג'ובאני ז"ל ורומן, שילוב נהדר מבחינת הגודל, לא היה בינהם פערים גופניים שיצרו נחיתות קיצונית מצד אחד מהם.