לא מעט פעמים אני נשאל – " מה אפשר לעשות עם כלב שלא אוהב לסוע במכוניות? הוא מרייר, מקיא ולפעמים גם מנסה לקפוץ החוצה דרך החלון ".

קודם כל עליכם להבין מה גורם לכלב להיות בסטרס בזמן הנסיעה, או אפילו רק כשנכנסים לאוטו.

הגיל הקריטי –
בין הגילאים 3 שבועות ל 4 חודשים פחות או יותר, הכלב נכנס לחלון הזדמנויות חד פעמי בחיו, שבו הוא לומד ונחשף אל הסביבה.
חשוב מאוד לציין שכל חוויה טראומטית בגיל זה, תלווה את הכלב לכל אורך חיו ( ניתן לתקן את המצב, אבל כמעט בלתי אפשרי להגיע ל100% הצלחה ).

נניח שכלבך עלה לראשונה למכונית בגיל הקריטי, כאשר הפרדת אותו מאימו ואחיו לשגר, או שנסיעתו הראשונה הייתה אל הוטרינר כדי לקבל חיסון, החוויה הראשונית שלו עם האוטו היא ללא ספק שלילית, מה שיכל לגרום לו בעתיד לחרדות בנסיעה.
בנוסף, כלב בוגר אשר יחשף לרכב בגיל מתקדם גם כן עלול לחוות חוויה טראומטית ומלחציה.
זכרו, לא כל מה שנראה בעינכם פשוט ולא מסוכן יראה כך גם אצל כלבכם.

איך עושים זאת נכון ? –
בין אם זו הפעם הראשונה שכלבכם עולה למכונית, או שהוא כבר הספיק להקיא בכל אחת מעשרות הנסיעות שחוויתם, הדרך ללימוד היא כמעט זהה.
על הכלב להרגיש שהאוטו הוא מקום בטוח שמספק לו חוויות חיוביות או נטרליות.

ראשית עליכם לברר מה הוא המניע המועדף על כלבך, אם זה אוכל, כדור או משחק אחר.
אם זה המפגש הראשון של כלבך עם רכב עשו כך –

נניח והמניע של כלבכם הוא מזון, קחו מזון שהכלב אוהב ואף חפץ בו, הניחו בתוך הרכב מבעוד מועד.
התקרבו אל הרכב לאט לאט תוך כדי כך שאתם מאכילים את הכלב, כאשר תיהיו קרובים מספיק פתחו את דלת המכונית ותנו לכלב לגלות את האוכל שהנחת שם קודם לכן.
אם הוא מהסס פזרו את הצ'ופרים כמו שביל "עמי ותמי" עד למרכז הרכב.
חזרו על כך מספר פעמים כאשר האוטו כבוי, כשתבחינו שכלבכם שולט מספיק בכניסה והיציאה מהאוטו עשו את אותו דבר שהרכב מונע.
השלב הבא הוא נסיעה קצרה של 2-3 דקות תוך כדי מתן צ'ופרים.
העליה במשך זמן הנסיעה תיהיה בהתאם להתקדמות הכלב ובהדרגתיות.
מומלץ מאוד להעזר באדם נוסף אשר ישגיח על הכלב מאחור וגם יתגמל בזמן הנסיעה.
יעד הנסיעות הראשונות חשוב גם כן, כמו שצוין בתחילת המאמר, רצוי מאוד לסוע בפעמים הראשונות למקומות שהכלב אוהב.

אם כלבכם נכנס למצב של סטרס בזמן נסיעה עשו כך –

ראשית עליכם לזהות מתי הכלב נכנס לסטרס, אם זה בתוך הרכב ? רק כשהוא מונע ? או אולי כמה מטרים לפני ?
זהו את המצב שבו הכלב רק חושד, זה אומר – נניח שהכלב בסטרס כאשר הוא רק נכנס לרכב, אז אני לוקח צעד אחורה ומתחיל לעבוד איתו כאשר אנו מחוץ לרכב.

כלב בסטרס לא יגיב לצ'ופר שלכם !

הדרך היא אותה דרך, ממש כמו שמלמדים בפעם הראשונה, פזרו אוכל בתוך האוטו, פתחו את הדלתות כאשר המנוע כבוי ותעניקו לכלב רק חוויות חיוביות, כאשר הכלב לומד שרכב כבוי לא מזיק אתם עוברים לשלב הבא, תניעו את האוטו והמשכו באותה הדרך עד שהכלב שוב יהיה במצב רגוע.
השלב השלישי הוא נסיעה קצרה מאוד, אולי אפילו רק בחניה ועצירה של המכונית.
בכל פעם יש להגדיל את משך הזמן, אך זכרו להיות קשובים לכלבכם ולא להציף אותו יתר על המידה !
כאשר אתם עובדים עם כלב שחרד במכונית צעדי ההתקדמות בן שלב לשלב קטנים ואיטיים יותר.

כיום, יש מספר רב של אביזרים לרכב, אני ממליץ לקשור את הכלב בזמן הנסיע לרתמה אשר קשורה לרצועה מיוחדת שמתחברת לחגורה של הרכב.

כלב המרגיש בנוח מדי בתוך הרכב, יכל ללא ספק להוות מטרד על הנהג והסובבים, תוך כדי קפיצות ותזוזות שיכולות להסיח את דעת הנהג.
על כל כלב להתנהג בצורה מאוזנת בזמן הנסיעה, במידה ולא ניתן לשלוט בהתנהגות מומלץ להעזר בתא הטסה לכלבים.

בלי שום קשר להתנהגות הכלב ברכב, אני ממליץ להוסיף כיסוי מושבים כדי לשמור על ריפוד הרכב, זה גם יכל למנוע מהכלב לעוף קדימה בזמן עצירה פתאומית.

בתמונה – הכלב הגדול בעולם מגזע מסטיף אנגלי.