כלבים מותירים ציוני ריח המעורבים בצואה ובשתן ברחבי הטריטוריה שלהם.
אותן הפרשות מכילות חומרים כימיים המכונים – פרומונים.
בזמן עשיית הצואה של הכלב, שריר פי הטבעת מתכווץ ולוחץ טיפות של חומר בעל ריח מסריח מאוד, אך מלא בפירומונים משתי הבלטות האנאליות שלו.
הבלוטות האנאליות ממוקמות משני צידי פי הטבעת של הכלב.
בבדיקת ההפרשות של הבלוטות האנאליות נמצא שהן מכילות לפחות 12 חומרים שונים שהם כמו מן אוצר מילים נרחב של ריחות.
פרומונים בשתן מעבירים מידע על פוריותה של נקבה ועל סמכותו של זכר.
זכרים בוגרים ובעלי ביטחון עצמי גבוה מנסים להשאיר מידע רב ככל האפשר על עצמם, אף על פי שבאזורים שיש פחות צרכים של כלבים אחרים הכלב מסמן פחות.
כלבים שחיים באזורים עירוניים וצפופים אשר חולקים שטחים קטנים יותר יחד מן הסתם יסמנו לעיתים קרובות יותר, בהשוואה לכלבים שחיים באזורים כפריים בעלי שטחים פתוחים גדולים עם כמוט קטנה יותר של כלבים.
לעיתים קרובות זכרים דומיננטים יכסו ריח שתן או צואה של כלבים אחרים בריחם האישי.
התנהגות דומה עלולה להתרחש אצל נקבות מעוקרות.
נקבות מיוחמות לרוב ירחרחו יותר צרכים של כלבים אחרים בהשוואה לנקבות לא מיוחמות והן עלולות גם לפזר את השתן שלהן במספר מקומות כדי לקרוא לזכרים שבאזור.
