כיצד ניתן לשפר את אישיותו של הכלב?!
לשניים מהבטי האישיות יש תפקיד חשוב באינטליגנציית העבודה של הכלב.
ההבט הראשון הוא נטייתו של הכלב לבני אדם – גילוי עניין ותשומת לב למעשיו של בעליו והשאיפה לקשר חברתי עם בני האדם.
ההבט השני הוא נכונותו של הכלב לקבל את מנהיגותו ומרותו של בעליו, במקום להילחם על השליטה.
כדי לשפר את אישיותו של הכלב יש להתחיל בתהליך כאשר הכלב נמצא בתחילת חיו.
על ידי חשיפה נכונה בין הגילאים 7-12 שבועות, ניתן יהיה לעצב את אישיותו של הגור, תוך כדי מתן התנסויות ותרגול הדרגתי וסבלני.
גור צריך לשהות בחברת אחיו לשגר עד גיל שבעה שבועות, בזמן זה הוא מפתח את זהותו ככלב ולומד לתקשר עם בני מינו.
החשיפה לשאר הגורים היא חשובה ביותר, במידה ושגר הגורים הוא קטן, ניתן להגביר את האינטראקציה של הגור עם כלבים אחרים (רק מאוזנים!) באופן מלאכותי.
אם כלבים אחרים אינם זמינים, מסתבר מכמה מחקרים שגם מגע אדם יכול להועיל.
הקדישו רבע שעה פעמיים ביום למשחק עם הגור, לליטופו ודברו אליו.
הזמן הטוב ביותר להפרדת הגור מהשגר והבאתו לבית החדש הוא ללא ספק גיל שבעה שבועות.
בחמשת השבועות הבאים, אם וכאשר יאפשרו לגור מגע רב עם בני אדם הוא יתחיל להתייחס אליהם כאל בני להקתו.
התיחסות זו היא המאפשרת לכלב לפתח קשרי גומלין מוצלחים עם בני האדם.
גורים שבתקופה סוף לא נחשפים מספיק למגע עם בני האדם, בהתבגרותם הם נעשים כלבים בעייתיים אשר אינם נשמעים להוראות בעליהם ועל פי רוב הם קשים יותר לאילוף ופחות מוצלחים ככלבי עבודה.
