כיוון שכלבים חיים בהווה, אם לא תופסים אותם בשעת המעשה, אין הם יכולים לקשר את העונש או החיזוק לפעולה שגרמה להם לקבל את אותו העונש או החיזוק.
זאת אומרת שהכלב שבתמונה יודע שהוא עשה את זה, אבל אם יקבל עונש, הוא לא יקשר אותו לכרסום הרכב, אלא לדבר האחרון שקרה בטרם יענש.
הטיימינג הנכון ביותר להצבת הגבול הוא ממש בשעת הפעולה, במאיית השנייה שהכלב מתחיל לפרק את המכונית, ככה הוא יקשר את העונש למעשה האחרון שעה – כרסם את המכונית.
אך זיכרו!
אם הכלב יקשר אתכם לאוכפי הגבולות (הגורם המעניש) הוא עתיד לעשות את המעשה בהעדרותכם!
