כבר תקופה ארוכה שאני רוצה לשתף אתכם בחוויה שחוזרת על עצמה, אפשר לומר מדי יום אפילו, במפגשים שלי עם לקוחות.
הקושי שלי היה בניסוח של הכתבה, פחדתי שאולי לא ממש תבינו את המסר, אבל בכל זאת אנסה למצוא את הדרך להעביר לכם את זה.

מי שמכיר אותי מקרוב, יודע שאני חי את העולם של הכלבים.
אני קם ב7:00, יש ימים שגם לפני, קורא ולומד על כלבים ואז כותב לכם את זה בעמוד האינסטגרם ובדף הפייסבוק, לאחר מכן מתארגן לעבודה, ומ 9:30 בבוקר עד 20:00 – 21:00 אני מעביר שעורי אילוף פרטיים ועונה ללקוחות בין לבין.
כשאני חוזר לבית אני אוכל משהו ומיד יוצא לאימון עם הכלבים (כל פעם אימון אחר) עד 00:00 – 01:00.
בעצם אני לא מתעסק כמעט בכלום חוץ מעולם הכלבים.

כשאני מגיע ללקוח אני מגיע לתת את הנשמה, אני נהנה מזה ותאמינו לי, אני יודע מה אני עושה עם הכלבים, צעד אחר צעד.
אבל אני שם לב למגמה שחוזרת על עצמה באוכלוסית בעלי הכלבים בארץ.
אנשים קוראים לי יותר כדי שאתן "חותמת" על התאוריה והדרכים שלהם, מאשר שאני אפתור להם את הבעיה באמת.
אני נתקל המון ב – "קראתי באינטרנט" או "המאלף הקודם אמר ש…" או כל דבר אחר בסגנון.
כמובן שיש את אוכלוסיית הלקוחות המושמעים, שהם נהנים מההצלחות, אבל אני עוסק היום באלה שעוד לא הבשילו לגמרי בכל הקשור לחינוך הכלב שלהם.

אני נוהג לחלק את אותם אנשים לשניים:

1. אנשים שבטוחים שהכלב שלהם הוא תינוק.
הם בדרך כלל יתקשו מאוד בהצבת גבולות ואכיפתם.
לא שעם ילדים לא צריך להציב ולאכוף גבולות, אבל הם נוהגים בכלב כאילו והוא ילד שמבין את שפתם.

2. בצד השני, ניצבים אותם אנשים שבאיזשהו מקום, די אוהבים את "פגמי האישיות" של הכלבים שלהם.
הם אלה אותם אנשים שלא יסכימו לבטל את האגרסיביות של הכלב שלהם לגמרי בטענה שהוא צריך לשמור עליהם וכדומה.
או שהם ירצו שהכלב שלהם "לא יצא פראייר" כשכלב תוקף אותו בגינה…

לפעמים קורא שבמקום להתחיל תהליך שיקום/אילוף/חינוך, אני מוצא את הלקוח מנסה להסביר לי למה הדרך שלו נכונה, אף על פי שאני הגעתי עקב הכישלון של הדרך שלו עד כה.
ובעצם אני הגעתי לפגישה, מבחינת הלקוח, רק כדי לתת אישור לדרכו, אבל מי שהספיק להכיר אותי יודע שאני תמיד אומר את האמת, גם כשהיא כואבת.

צריך להבין את הכלבים.
יש סיבה לכל פעולה שהכלב מבצע, כלב לא תוקף סתם, או סתם הורס את הבית וכו'.
כלב גם לא עושה דווקא, או נוקם בבעליו בגלל שיצא מהבית בלעדיו…
הנטייה של רוב האנשים היא לדמות את מחשבותיו של הכלב, בצורה אנושית וזה ממש לא ככה.
כלב הוא בע"ח טורף, הישרדותי שחי בלהקות עם היררכיה ברורה, צריך לכבד ולהכיר בזה ולפעול בהתאם לכך, שוב, זה לא ילד.

לסיכום, על אף הידע שיש לי בעולם הכלבים, ידי כבולות לחלוטין, כאשר הלקוח לא משתף פעולה, או גרוע יותר, משתף פעולה לסירוגין.
הבעלים הופכים לשותפים מלאים שלי לתהליך, בלעדיהם אני לא יכול לאלף את הכלב שלהם, כי אני לא גר אצלהם בבית…
ועוד דבר, אני לפעמים רואה דברים עשרים צעדים קדימה, פשוט צריך לסמוך עלי.