יש לכם גור כלבים חדש…
מזל טוב…
אתם רוצים לגדל אותו על הצד הטוב ביותר, לכן אתם חוקרים בכל מקום ואוספים כל פיסת מידע אפשרית.
אם תרצו או לא, אתם תגיעו לצומת דרכים אשר תוביל אתכם לקונפליקט קלאסי בין הוטרינר שלכם למאלף שלכם – חשיפה.

בין הגילאים שלושה שבועות לארבעה עד ארבעה וחצי חודשיים, גורים נמצאים בשלב הקריטי ביותר בהתפתחותם.
המוח שלהם פתוח ללמוד דברים חדשים ולקבל עצמים וסיטואציות שונות כחלק מהשגרה.
גור שלא יחשף כראוי עתיד להיות פחדן, אגרסיבי, חרדתי ועוד…
לחיות עם כלב שלא נחשף לעולם כראוי זה פשוט סיוט!
השיקום יכול להיות ארוך, מתיש ובעל רגרסיות חוזרות.
לכן אנשים שמבינים בהתנהגות כלבים תמיד יחשפו את הכלב שלהם והרבה.

מנגד, נצב הוטרינר.
ראייתו לעולם הכלבים היא מזווית שונה מאשר המאלף.
לטענתו אין להוציא את הגור לעולם עד לסיום החיסונים (הקריטים מבחינתו) – שלושה וחצי חודשים פחות או יותר.
החשש הגדול ביותר של הוטרינר הוא שהכלב ידבק בפרוו וירוס או לחלופין בכלבלבת (לא כלבת – כלבלבת!).
הוטרינרים טוענים שהסיכוי להחלים מפרוו הוא 50/50 וכלב שחלה בכלבלבת עלול לסבול מפגיע מוחית גם אם יחלים בסופו של דבר.
בקיצור, מאוד מאוד לא נעים להיתקל במחלות אלו.

אז מה עושים?
חשיפה או בריאות?!

שאלה קשה.
מי שמכיר אותי יודע שאני הייתי בוחר בחשיפה מבלי למצמץ.
שני הכלבים שלי, ג'ובאני ורומן עברו חשיפה מאוד אדוקה מהרגע שהגיעו אלי והתוצאות מוכיחות את עצמן.
אני לא לקחתי אותם למקומות בעלי רמת סיכון גבוהה יותר כמו גינות כלבים וכדומה, אבל כן חשפתי והמון.

אני תמיד שואל את אותה השאלה: "אם כ"כ מסוכן להוציא את הגור מהבית עקב מחלות, איך יתכן שהולכים לווטרינר לקבל חיסונים?!
הרי כל החולים הולכים לשם והסיכוי להידבק גדול יותר! "
אם התשובה שלכם היא: " אנחנו לא מורידים אותו מהידיים"
אז אתם גם יכולים לחשוף את הגור באותה הדרך לעולם, בהחלט עדיף מכלום.

רגע, זה עוד לא הסוף.
הידעתם שבקולסטרום (החלב הראשוני של האמא) לעיתים מועברים נוגדנים נגד אותן מחלות?
ע"י בדיקת נוגדנים ניתן לגלות אם הגור שלכם כבר מחוסן…

לסיכום, גם אני וגם מאלפים אחרים לא יוכלו לקחת את הסיכון ולהתחייב לכן שהכל יהיה בסדר.
אבל לאחר קריאת הפוסט הזה אתם תוכלו להבין טיפה יותר לעומק את הסיכונים לכאן או לכאן.

בהצלחה.