יצר טרף, חלק מס 1

יצר הטרף, קיים בכל בע"ח טורף.
זוהי בעצם תכונה מולדת בבע"ח אשר מנחה אותו לצוד את מזונו, מבלי שדרש ממנו ללמוד אותה.
בע"ח כן יכול לצפות בבני מינו ולשפר את ביצועיו, או להשתפר ע"י התנסות, אך התכונה קיימת בו מהרגע שהגיח לאויר העולם, אם כי היא תבוא לידי ביטוי מאוחר יותר בחיו, תלוי במין, בגזע ובנסיבות חיצוניות.

אצל כלבים יצר הטרף מתחלק לחמישה חלקים:

1. חיפוש – ע"י חוש הריח בעיקר (גם ראייה ושמיעה), הכלב/זאב מחפש את הטרף, הוא מנסה לעלות על עקבות ריח שהשאיר הקורבן בשטח, כמו רוק, שתן וצואה, ריח גוף, פרווה ותאים מתים וכ'.

2. התגנבות – לאחר שמצא את הקורבן, מתגנב הכלב ככל האפשר לכיוונו של הניצוד, מבלי להרעיש או לעשות תנועות חדות שיעידו על קיומו.
המטרה היא לצמצם כמה שיותר מרחק לפני השלב של המרדף.

3. מרדף – כאן הכלב פותח במרדף אחר הקורבן, זה יכול להיות מרדף ארוך טווח או קצר, ככל שהכלב מיומן יותר הוא לומד לצפות את צעדיו של הקורבן מראש טוב יותר.

4. תפיסה – כשהכלב מגיע ממש קרוב אל הקורבן, תוך כדי תנוע הוא תופס את הקורבן ולא עוזב אותו (כמובן שזה תלוי במטרה ובכלב עצמו).

5. הכנעה – לאחר שהקורבן כבר עצר, או נעצר עקב התפיסה של הכלב, מגיע השלב החמישי והאחרון והוא ההכנעה, הכלב לרוב ילך לכיוון הצוואר אך זה תלוי מאוד בגודל הקורבן, הוא ינער בחוזקה את הקורבן או שיחנוק אותו בצווארו (מאוד תלוי בקורבן ובכלב עצמו).

האדם פיתח בגזעים השונים חלקים מסוימים מיצר הטרף, למשל, בכלבי הרחה, הרחיבו ע"י הרבעות סלקטיביות את היכולת לעקוב אחר ריחות (כמו אצל ביגל, כלב דם ועוד).
הזאב וכלבי הבר מאוזנים מאוד ומציגים במידה טובה את כל אחד מהשלבים.
בנוסף, בגזעים בעלי אופי פרימיטיבי והישרדותי הדבר הוא דומה.

בכתבה הבאה, ארחיב על השימושים בכל אחד מחמשת השלבים עם דוגמאות לגזעים שבהם נעשה השימוש.