טוסה אינו, משנת 1920.
הכלב מציג את המופע המודרני של הגזע, לאחר שהוכנס לדמו, דם של גזעים מערביים, כגון דני ענק, בולדוג אנגלי עתיק, פוינטר, מסטיף אנגלי, סן ברנרד, בול טרייר וכמובן הגזע ששימש כבסיס – שיקוקו קן.

הכלב הספציפי שבתמונה הוא מוגדר כאלוף בקרבות מסורתיים.
קרבות הכלבים המסורתיים ביפן די מזכירים קרב סומו/ג'ודו/קארטה או כל ספורט לחימה עם חוקים אחר.
במהלך הקרבות הכלבים מתחלקים ע"פ משקל.
הם נוהגים לקרוא למשקלים בשמות: קש, זבוב, תרנגול, בינוני וכבד (כמו באיגרוף).
אין הם מבצעים קרב בין כלבים במשקלים שונים.
במהלך הקרב ישנו שופט שמחלק נקודות זכות לכלבים.
יש לציין שאף כלב לא מת מקרבות אלה ברוב המוחלט של המקרים.
הקרבות היו נעשים במקומות ציבוריים והצפייה הייתה פתוחה לקהל הרחב.
ליפנים היה שווה מאוד להשתתף בתחרויות אלה, כיוון שסכומי הזכייה היו גבוהים מאוד, עד כדי כך שכל אלוף היה יכול לסדר למשפחתו הכנסה השווה למשכורת ממוצעת של שנה שלמה!
(בערך כמו מאה אלף שקל שלנו).

היפנים נוהגים לשתף רק את הזכרים במהלך הקרבות, אך נקבות חייבות לעבור קרב אחד כדי להפגין כישורי קרב.
המגדלים הבכירים לא מוכרים את הגורים שלהם לאיש ושומרים עליהם בקנאות רבה.

במהלך הקרב אסור לכלבים לנבוח, לגרגר, לנהום או לייבב.
מטרת הקרב היא להביע שליטה על היריב, בעיקר בעזרת ריתוקים.
ישנו וטרינר תמיד אשר נוכח בזמן הקרב לשעת חירום.